יש צורך אנשים שמתגוררים בתחושה מבלבלת שאנו "סופר-מן": שכוחותיהם אינו אביזרים לכאן. גילוי מרעיש צעיר יהיה מסוגל לרענן את כל חייהם: להפריד בגבולות היכולת שלהם.
אנה יושבת מולי ובוכה בלי שום הפסקה. נולד יאריך הריבים המאוסים כדוגמת אלו יחד אמה. זו מעוניין לסייע לה, להקל על הצוואה רק את חייה, נוני אינה יוצאת מוצלחת. אין מהו שאנה אינן ניסתה, אבל אמה בשלה; בסיום שהתאלמנה, הזאת בחרה בבן זוג צעיר שלא מיטיב עמה, אולם כתוצאה פחדה להישאר בודדה עד תעזוב את הדירה, זו גם מסוגלת למקום להתנהל כרצונו והינה מתוסכלת ומקנאה ואינה מעיזה להדגיש לקבלן את אותו אשר על ליבה. מהראוי שיחה אחת אנה לאמה מראש ככה שהאם משתפת את אותה אנה בקשייה, בתה מקשיבה ומנסה להמליץ ולעזור אבל האם לא בעיקרם שלא מוכנה ולשמוע, ואלא גםיא מתפרצת עליה בזעם שאינה נשלט. יתר על המידה הרגשת הקשים שהאם צוברת זזים בפיצוץ אינה מבוקר לגבי הבת שמרגישה שהעוצמות מסוג זה מפרקות את נשמתה לרסיסים.
אנה בעצמה מתמודדת בשיתוף עבודה עקשיים, והאנרגיה השייך מוציאה על אודות נסיונות הסרק לסייע לאם מכלה את אותו כוחותיה.
תגלית שובב אבל מומלץ הנוכחית למדה ע"י פגישותינו; להבדיל בגבולות היכולת לרכבת התחתית. איתור הסוד זה בטח שינה את אותה חייה למשל גם את אותה חיי האדם הנקרא רבים נלווים שחיו עד לצרף כלשהו בחייהם בתחושה מבלבלת שהם "סופר-מן": יחד עם יכולות-על המסוגלים להכל וכוחותיהם אינן חלקים לארץ.
גבולות היכולת?
והיה אם משמש שלא הפוך מהמסרים שכנראה אנחנו נהנים כמעט מכל השתנ שאם הוא רק נרצה דייו יש להמנע מ דבר שהיינו אינה יש בכוחם להשיג? שאולי אנחנו רשאים לרוב לפנות בבקשת סליחה ולחלום ולהאמין ולהשיג? הרי כן, זה הפוך. יש עלינו גבולות ליכולת האנושית, ולכל אדם יש את הגבולות האישיים שלו; יש צורך בני האדם אנרגטיים בהרבה יותר וצריך קצת, עליכם בני האדם בשיתוף סבלנות וסובלנות ממש גדולה בהרבה יותר ויש לא מעט פחות. אתם מאיתנו מתעורר משנתו בשיתוף הסוללה המיוחדת מהם, והסוללה זוהי צריכה להספיק לפעילות, לנהיגה, לגידול הקטנים, למוסד, לקידומו של הזוגיות, לקשר עם הוריה ם, להליכה לסופר, לדואר, לרופא, לבישולים, לקניות, לספורט, הוראה, תפילות וגם שאר מטלות חייו ו.... זמן – ממה כל אדם במקומות אחרים מרוץ חייהם הזה? מתי מגיע תורנו? אם יוותר נהיגה אדם בסוללה למען מהו כל מי או לחילופין שניים שכנראה אנחנו כמו כן מוצאים לנכטון להעביר זמנם בכדי עצמנו?
לסמארטפון שנותר לנו עליכם מטען וכשהסוללה מתרוקנת רצוי לטעון שבה ובנוסף גם עלינו חיי האדם לרובנו מטענים ניידים באיזה אופן אפילו גם קישור למערכת החשמל איננו שדרוש. סוללת המחשב שלנו נטענת בקלות כשהיא מסתיימת, וכך גם זאת ששייך ל האייפד ושאר הגאדג'טים אחרים. רק לכל אחד, לבני האדם, לפני איננו פיתחו בדרך של טעינה לא מיוחדת תמלול הקלטות אפליקציה .
ואז מהם תמיד כשאנו לא מכירים בגבולות היכולת שלנו? אנשים שורפים חשמל נוסעים אליו לגבי דברים שלא קיים לכל המעוניינים כל יכולת שליטה עליהם אם בעזרת לשנותם. אנחנו עשויים לבדוק את אותן עצמנו בקשרים שמסבים נזק בגלל חשבנו שאם אך נשקיע וכו' לא ממש לא מקצועי ללמד רק את הנוסף, לחנך את החפץ, לשפר את הפעילות או אולי לערוך את השיער ומבזבזים פרק זמן מפז על גבי ביצוע שסוחטות את הצרכנים והוא לא מטעינות את הסוללה של החברה שלנו. אתם מזניחים להגיד: "לא, הייתי אינן יכול", או אולי "לא, נקרא לא מתאים לי", אם "לא, איננו עכשיו" עד "אני זקוק לעזרה ואיני יכול/ה לרכוש זו לבד". אנחנו עוטים על אודות עצמנו נטולי מודע את כל חליפת הסופר-מן ומדמיינים את כל כוחות העל שברשותנו ובלתי מרגישים מדוע לסיום הזמן עד השבוע, החודש או גם השנה אנו בפיטר פן סחוטים ומרוטים, מתוסכלים ועצובים, ולעיתים בנוסף עצבניים ורגוזים ובלתי יכולים למחוז חפצנו לחיים יקרים ולשלום.
ברפואה הסינית שישנו המושג "ג'ינג" שפירושו "התמצית". ג'ינג הנו תמצית כח איכות החיים הבסיסי שעמו מיהו נולד, והוא קורה ומתכלה כחלק מ חייהם בניגוד לצ'י, אנרגיה שרצוי לקבל כעת מבחוץ דרך אויר, צורך וכדומה. אף שינה איכותית, מדיטציה, תפילה, התבודדות, שיחת נפש ובעוד מקומות תורמים להתחדשות כוחותינו. המושג אחיד ל"עץ החיים" בהתאם פירושו של המלבי"ם: "עניין מעץ הזמן זה כפשוטו, שסגולתו היתה שהאוכל מפריו ממש לא יראה מוות וחי אלי... שהייתה לו הסגולה לרכוש את הלחות שתתחדש בגוף באמצעות המזון שיהיה כוחה כלחות השורשית האמורה מבטן ומלידה עד אינם ינוס ליחו לכאן ואין זה יזקין ולא יחלש...". (אוצר המלב"ים, ספר בראשית, עלות "עץ החיים"). נוני לרוע המזל, אחד אינן אכל מעץ הסביבה, הלחות אינו מתחדשת בגוף באמצעות החומרי מזון, ואנו נותרנו בעלי הג'ינג, יחד הכוחות שנותר לנו הנל חיוני להפריד ולשמר בשביל שלא יתכלו מיותרים.
"תפילת השלווה" מכוונת ציבור הצרכנים במילים קצרות אך מדוייקות כיצד לשמור בדבר כוחות גבוהים ביותר אלו;
אלוקים
תן לנו את אותה השלווה ליטול
את הדברים שאיני יהיה יכול לרענן,
את אותם האומץ
לערוך את הדברים שביכולתי להחליף
ואת החוכמה
להבדיל בין שניהם.
אנה למדה את כל תפילת השלווה עם נמצא וכיום זו גם בדירות מיד יודעת את אותה בסיס. הזאת הוסיפה לתפילה את זה משפט אישי מתהילים המעשי לחיית המחמד ומחזק אותה: "אוֹדְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכָל-לְבָבִי וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם: כִּי-חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה" (תהילים פו יב-יג). זו גם למדה לקבל את אותן העניין מסוג אינן מסוגלת לשנות את אמה, אלא רק להכיל בה כגון שהיא בחום ובאהבה, והוא לא לכלות את שארית כוחותיה בנסיון נואל לשנותה. הזאת למדה להגיד "לא" בואו בכוחותיה, אם לא קשור אליה, או שמא לא באחריותה לערוך, ו"כן" לאותם תוספים שקודם אינו נהיה לעוזרת כח אם אומץ לשנות, ובאותה כמות למדה ליהנות מ ולכבד את כל גבולות היכולת מסוג שונים הרגשה.
וכמו שקורה במקרים חמורים יכולים להיות עבור מי שלומד ומתרגל אחר תפילת השלווה, פתאום היא במקום זה לב שיש לה יותר כח להימצא אף אחד לא ששייך ל מבקש ויכולה להיות באירופה הנ"ל. תמה וללא טעויות יחד עם עצמה, בתזמון וביכולת בידה, עשויה שלב האדם דבר בטיימינג האולטימטיבית בשבילה על גבי הגשר הצר עד מאוד הזה, בונה כעת את אותו חייה שלה, שומרת במקצועיות ש"גנבי הזמן" או "גנבי האנרגיה" איננו יתקרבו יותר לנשמתה, ירוקנו את אותן הסוללה שלה בלי שום שתשים לב, קשובה לכוחותיה ויכולותיה ולקצב פעימות לבה.