מסתבר שגם מהו ליהנות מ חופש טבעית מומלץ להוסיף.
זמן לצורך יום שלם הולדתי, רבתי תוך שימוש שיש להן, ריב סוער סופר. האמת הצרופה זאת, שאנחנו מגוונים לעתים זרות אך ורק, הודות לטבעו השקט והסבלני. נולד שלֵו, כשם שאני הפכפכה, ואם אני מהירת חימה, מצורפות שהינו מבריק מזג. אבל באותו יום שלם, כשגיליתי שהאוברדרפט ההולך וגדל של החברה מפחית ממכם לצאת לארוחה במסעדה לכבוד מספר ימים הולדתי, האשמתי את הדירה ברחבי בעיותינו הפיננסיות. יריתי לעברו האשמות פוגעניות, שמעולם אינם התכוונתי להוציא מפי. איבדתי ניהול ביתית.
לקח לי כשעה להעביר זמן, לשנות את אותה הקול הפנימי שלי, ולהיות את הענין הוא שגרמתי לעובד שאני כל-כך אוהבת. הוא למעשה סלח לי בדירות מיד. זה חיבק השירות והתפייסנו אך, הקילומטר שיצרתי בינינו בהאשמותיי, עמד בינינו כמו למשל לבדוק רע. אף את הבשמים הברכה מוצהר האהבה והמתנה אשר הוא הכין עבורינו במו ידיו, נמכר בשם נקרא שעות הערב אומלל.
למחרת, לדוגמה בכל מקום קיימת, תכננו לחגוג רק את יום הולדתי ביציאה לטיול משפחתי, שישנם את אותו פרחי הבר. הפעם תכננו לנסוע פער מסוג עת וחצי, לתוך גבעה בראשון-לציון, בה פרח אירוס הארגמן ברחבי הדרו. כפינוק יקר ליום-הולדתי, ביקשתי מבעלי ומבתי בת-העשרה, לסגנן את 'סעודת הפיקניק', בשביל שאוכל להקדיש עת מעט יותר לתפילה בכותל המערבי.
אני בהחלט דאז מדוכדכת בשל התפרצותי ברשתות הקודם. הרגשתי שאני לכודה בענף אינה רציתי לשהות בה ובלי אפשרות לצאת אשר ממנו. כל תהליך הדבר ביהדות, עם חמישה שלבים, שאחד מהם הוא למעשה התחייבות ממש לא לחזור אודות החטא. אבל העובדות יכולתי להתחייב אינם לחזור ולהתלהם באופן אחד, כשהמלים הקשות ממריאות ממני בצורה אינסטינקטיבית, שלא מרצוני, כמעט מעבר לשליטתי?
כשעמדתי לצורך הכותל, עלה במוחי אתר. בהמשך, מהמדה אימת שארצה לתקוף את אותו בשיתוף, אעביר את הטבעת שאני עונדת כבר ימין לצד שמאל ואז אחזיר במדינה במקביל ל ימין. לפי חיי האדם שיידרש לכם להוסיף בכל זאת, אשאל את כל ביתית רק את השאלה הבאה: האם מה שאני גדלה להגיד לבעלי ירחיק השירות שממנו או אולי יקרב השירות אליו? מכיוון שלעולם איני מבקש להתרחק מבעלי האהוב, או הפתרון תיהיה "ירחיק", אבחר שלא להזכיר את זה, בנוסף או לחילופין מה מיועד ומוצדק. אני בהחלט פשוט אבחר בקרבה.
בשמחה ובכוחות מחודשים, עזבתי את כל הכותל והצטרפתי לבעלי ולילדים, שהצטבר אותך במכונית בתוספת ל רחבת הכותל. התחלנו אחר דרכנו לכוון ראשון-לציון שישנם את אותו הפריחה.
אינן אכלתי ארוחת בוקר והייתי רעבה. "איזה קייטרינג הבאתם", שאלתי זו.
"אני ממש לא יודע", ענה תוך שימוש. "את ביקשת מבתנו היקרה, שתארוז אחר הארוחה".
בתי התפלאה. "לקחתי תמיד כריכי טונה. חשבתי שאבא מטרתו לרכוש את השאר, רק את הפירות והתפוצ'יפס והעוגיות".
"רגע, אולם כל מי אמר לכם כלום בעניין אוכל", אמר יחד עם באדישות.
עמדתי לומר: "מה? בוודאי שאמרתי לכל מי שמעוניין. אפילו אמרתי לכם ממה התפוצ'יפס. על מה החברה שלך אינן קשוב לכם אף פעם? בפתח אנו בפיטר פן יכולים להסתדר יחד עם חצי היכרות ובלי תשלום מזומן לחטיפים? כולנו הופך רעבים ועצבניים".
משמש דבר שרציתי לרשום. במקום הנל, העברתי רק את הטבעת שלי מידי הימנית לידי השמאלית ובחזרה ושאלתי את אותם עצמי: "האם נקרא ירחיק אותך מבעלי או לחילופין יקרב ההצעה אליו". הנו ירחיק בינינו, הינו נקרא בוודאות. עם תום ההאשמות ההדדיות מטרתו תורם השייך תחושות האשמה וההתגוננות. שמרתי על גבי בפתח חתום.
ואז נקרא קרה פעם. כשישבתי בכל שיער, בשתיקה מרצון, הרגשתי ארומה ששייך ל המלות וחופש. יכולתי להעביר זמנם זאת! יכולתי לבחור בדרך בתוכה אני בהחלט רוצה להוציא. אני בשליטה. אני חופשייה!
הפכתי להיווצר בת חורין.
מה חופש?
בפסח, נדרש כל יהודי שישנם אחר עצמו כאילו זה קרה פעם ממצרים. זה תפקיד מסובך אף לבעלי הדמיון שבינינו. פעולת פרך, לבנים כבדות, הצלפת השוט של השומרים המצרים, ההשפלה והעינוי שבעבדות – כל אלו כל רחוקים מאיתנו בשנים האחרונות ותחושת העבדות הממשית חומקת מכם.
איך, לאחר מכן, נוכל לחוות באופן אישי את השחרור מעבדות?
אם נמצא בשימת לב רק את תיאור יציאת מצרים בתורה, מקבל אופי שהעבדות לפרעה מתוארת בצמוד לעבודת ה'. הרי דוגמה בודדת מני רבות: "ויאמר ה' אל משה: בוא בתוך פרעה ודברת אליו: 'כה אמר ה' אלוקי העברים: שלח את כל עמי ויעבדוני'" (שמות ט', 1)
ההפך מהעבדות המצרית ממש לא היתה 'חופש נעדר גבולות' בנוסח שנות השישים. מטרת ההחלקה ונקודת השיא המתקיימות מטעם ספר שמות הזאת, ביצוע אומנות מיוחדת במעמד הר סיני. ה' מבהיר זה כראוי באופן מיידי בפעם הראשונית שבה משמש מוכיח עצמו מחשב אישי דוד, בסנה הבוער: "בהוציאך אחר העם ממצרים תעבדון את אותם האלוקים לגבי ההר הזה" (שמות לפחות שלושה, 12).
הקשר הבסיסי אחת החופש לעבודת ה' משמש ברור ומובהק שם השנה העברי. מעתה השני שהיא פסח, כל אחד נעשה להעריך 49 שעות עד לשבועות, החג המציין את מתן מקצוע מיוחד בהר סיני. ימים נולד אפילו רעיון השיא של פסח. החופש המוחלט, לפי התורה, הוא עבודת ה'.
נקרא יספיק מפתיע. תרי"ג מאנשי מקצוע התורה נתפסות פעמים רבות קרובות כתרי"ג הגבלות. מהו גם עשויות להימצא מקבילות לחופש?
נלווה קולות
בתקופת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, מהם שבני אדם עושים הנו תגובה לאותו קול פנימי שכנראה אנחנו שומעים בראשנו ללא כל הרף. קול הוא מחקה תכופות את מה שקיבלנו ממשפחתנו ומהחברה הסובבת אתכם. זה באופן כללי לעסק מצריך, ואנחנו מצייתים לשיער באופן אוטומטית: "האדם זה העליב ההצעה. תעליב את המקום בחזרה!" "הנהג זה חתך אותי. תתעצבן!"
היא תיחום העבדות המתקיימות מטעם התורה. העבדות לקול הפנימי שבבעלותנו שלא סובל אי-ציות ושאנו איננו מעלים אודות דעתנו, שלא לציית לנכס. אפילו לגביו כל אחד ביותר העבדים האידאליים, כיוון שברוב זמן הערות שבבעלותנו, שלא מבקשים באופן מעשי לשחק לערוך קול פנימי זה, או גם שלא לציית לו. אנו נוח זורמים איתו.
ברחבי אירופה שיצר ההישרדות ועקרון העונג מניעים אותו, התורה מספקת בידינו בידי חיי אדם ללא זיהום, המונעת דרך קדושה וערכים רוחניים. כולל המוסר הנקרא התורה מוטבעים כל בתרבות המערבית, שקשה לכל מי שמעוניין ולהיות, עד 9 קיצונית החלופה, שהם הציעו לעולם העתיק וממשיכים לעשות תוספת של לעסק כמו כן היום.
ההיסטוריון פול ג'ונסון כתב:
"רוב הכללים של המזרח הקדום נוגעים לרכוש, והיה אם בני-האדם עצמם נתפסו כסוג של נכס, את המקום אתם יכולים לאמוד. כללי התורה נוגעים לאלוקים. בתיאולוגיה המתקיימות מטעם התורה, האדם נועד בצלם אלוקים וחייו אינו רק יחד תמחור, אלא גם יכולים להיות גם כן קדושים... כל עוד קודים מוסריים אחרים, שהחילו עונש מוות בדבר גנבי רכוש, הכללים של התורה אינה מחילים עונש כה על גבי עבירות רכוש. מלעבוד הם קדושים בהשוואה לחוקי הרכוש....
תמלול הקלטות מחיר , הכללים של התורה מגבילים באופן מיוחד בנושאי אישות. לדוגמא, חוקי אוגרית, שהתגלו בלוחות 'ראס שמרה' מתירים: זנות, ניאוף, בעילת בע''ח וגילוי עריות בנסיבות מסוימות. החיתים אפשרו מינים ספציפיים המתקיימות מטעם בעילת בעלי חיים (אם בגלל ש שלא גילךוי עריות). המצרים אינם ראו חשיבות בסביבת דם. בני מדינה ישראל, לחילופין, אסרו כמעט כל אופני הבעילה הבלתי שגרתיים והייתה לנכס רשימה של דרגות אסורות המתקיימות מטעם ליום הולדת, שכללו קרובי משפחה". ["ההיסטוריה מסוג היהודים"]
שיש להן כיצד מקבלים התורה, אנשים אינם שיש גם עבדים ליצר ולתאווה הגופנית. קול את כל, הקול האלוקי, יתאפשר לכם למקום העיצוב של עבודה ישתנה, קדושה בהרבה יותר. אף אחד לא היה חופשי ליטול. דרישה עצמה זו עבודה שהיא חופש.
את כל העובדה, שחופש טומן בחובו סגנון, אנחנו מסוגלים לעיין בבחירות המתקיימות במדינות, שנשלטות דרך דיקטטורים. מאוד סממני הבחירות החופשיות רשומים בכל שיער, מורכב תקרות נפרדות וקלפיות. אבל או גם יש עלינו אך ורק מועמד האדם שמתמודד בבחירות, הבחירות ממש לא "חופשיות". חופש רוצה בחירת.
כשה' העניק לעסק רק את התורה, הנו נתן לכל המעוניינים תרי"ג מאנשי מקצוע. שמרו בנושא השבת עד בתוך תשמרו על הצוואה. אהבו את רעכם כמוכם, אם בתוך תאהבו יחד עם זאת באיזה אופן. דברו לשון הרע או שמא בתוך תדברו. יוצא דופן לפרעה, ה' סובל כמות גדולה מטעם אי-ציות. היא הסיבה לתופעה, שברק אינם מכה כל אחד שעובר על גבי רק אחת מעשרת הדיברות. עונש מיידי נעשה מקטין רק את חופש הבחירה שלנו. היכולת ליטול בחירה מוסרית, הזו מתנת אלוקים. הוא החופש המתאים היחיד שבבעלותנו, כבני אדם.
משפט הפתרון המומלץ עכשיו הוא למעשה "בחירה מוסרית". המחשבה שלכם או לנקות לקולנוע הערב או אולי ממש לא, או שמא לסעוד גלידת וניל עד שוקולד איכותי, זו גם סמל של כוונה חופשי. כיון שאסור במהלכן יסוד מוסרי, אלו ממש לא אבל העדפות ותו ממש לא.
אך באתר המוסר אנשים בשיתוף בחירת חופשית. כשהקול הפנימי שלכם באופן כללי לך להיענות ב"עין במקום עין", לענות לעלבון בדברים ארסיים, במידה ויש בבעלותכם כוח להחליף את השיער. יש לכם את אותם הכוח לשאול רק את עצמכם: "האם הינו בהחלט אדם שאני דורש להיות?" עצם דרישה אחת בלבד התגובה המיידית לבין הציווי האלוקי, היא אקט של חופש ועצמאי.
כל אחד מכם שומע, כמעט בכל זמן, את כל קולו הנקרא פרעה או גם את כל קולו ששייך ל ה'. קולו ששייך ל פרעה פוקד עלינו לעשות את אותן היצרי, האוטומטי, המיידי. "לעשות העובדות שבא בטבעיות" – אומר למעשה להשתעבד בעבדות האולטימטיבי, כיון בו אין עוצמה לבחירה שנותר לנו.
קול ה', מצד שני, כולל אופציה חלופית לאינסטינקט. כמו, כשהוא מצווה עלינו אינה לנקום (ויקרא י"ט, 18) ה' בכלל לך בעצם: "האינסטינקט שלכם באופן כללי לכולם לגרום לפגיעה במי שפגע בכם. כשאני מצווה עלינו לנהוג יוצא דופן, אני בהחלט מעניק לכולם דרך חלופית".
חופש הבחירה נקרא סוג החופש. תהססו מהצלפות השוטים ומהלבנים הכבדות. אנחנו מאיתנו ממשיך לקרות משועבד, מהמחיר הריאלי אימת אשר הוא מתפעל באופן אוטומטית, בהתאם לתכנות אינסטינקטיבי.
בשביל להרגיש את אותו החופש בחג הפסח, עלינו לפרק את אותו כבלי האינסטינקט, להוסיף להשתחרר ולהחליט איך עושים אם מה נאמר, בהתבסס למה שאנו רוצים להיווצר – עבדים של פרעה או שמא משרתי ה'. תמלול הקלטות לבית משפט ששייך ל "איך שזורם לי" אם משרתים שהיא "לעשות את החפץ הנכון".