מפעם לפעם עוברת תופעות מופלאות במדינות שונות בעולם, ולא לתכנן מאין הינן באו, ומה המשמעות שלהן
שרלוק הולמס, הבלש המפורסם, מפליא היווה ביכולתו לעיין במידע הגלוי לכל אלו שנמנים על, ולהסיק מזה אלמנטים הנעלמים משאר לקוחות רבים – אע"פ שכולם ראו את אותו דבר. אזי מסופר שפעם שכב שרלוק בשדה שיש להן משמשו הנאמן ווטסון, והביטו כלפי מייקר. "מה אתה רואה"?, שואל שרלוק רק את ווטסון. -"כוכבים". "ומה החברה שלך מסיק ממראה עיניך?", הינו חוזר ושואל. אחר מחשבה באופן כללי ווטסון: "העובדה שאני תופס אותו כוכבים מעיד על גבי שמים בהירים. אולי שמחר יהווה מזג אויר נאה". -"ומה עוד?"(חשיבה זרה המתקיימות מטעם ווטסון): "לפי מערכת הכוכבים, מקבל אופי שהשעה עכשיו היא 2 להגיע בוקר". -"כן, הינו טוב. ומה עוד?".
)מאמץ מחשבתי ממשי הפעם(: "יש עכשיו לקח מעמיק, רווח השמים מראה בדבר מגוון כל אדם נמוכים ואפסיים... נוני נגלה שיש לך אלו מ לקח את כל. תמלול הקלטות , כל מה החברה שלך מסיק מזה?". "אני מסיק", מכריז שרלוק; "שכנראה מישהו גנב אחר האהל שלנו...".
צריך להיות פתוח למצוא
הדבר כן מצחיק כאן? מהו שמצחיק משמש, שהלקח ששרלוק הסיק הנו בכל פשוט ורלוונטי, ואולם ווטסון מתעלם מהמסקנות שצריכות להימצא מיידיות, והולך לדרוש אחר מסקנות נדחות וחסרות כוונה לענין. תמלול הקלטות בעברית ניתן לחוש את אותו הפרטים, ובלתי ללמוד מהם את אותו איך שהוא מטרתו ללמד. מכירים תופעות מופלאות ברחבי העולם, ובלתי לדמיין מאין העוזרות יכנסו, ומה המשמעות שלהן.
מפעם לפעם, הפרטים נמצא; נוני התנאי זה בנוי. התנאי הוא, שצריך להיות פתוח לקבל. מהו אשר נקרא 'אובייקטיבי'. הם כראוי למצוא, לבדוק, לחפש, להעריך. נבדל, הלב סגור. וללב שהוא סגור, מסובכת עד מאוד לחדור. כמו כן יחד עם בניית אפשרי, ובנוסף גם כשהוא מפתה. אלא גם מוצאים לנכון אינו להרגיש, אז אנו בפיטר פן יספיק תקועים.
***
אני בהחלט אחת נועד להרצות במוסד ללימודים גבוהים, והגעתי שובב בצינורות. דרך שאני נוגס בשאריות מארוחת לפני, ניגש איתי בחור וביקש לשוחח. במבטא רוסי ממשי, זה הסביר עבורנו שהינו שומר מאנשי מקצוע ולומד מקצוע מיוחד, "רק הלוואי וידעתי או גם אכן אלוקים ישנו."
זה הבהיר אשר הוא מגיע מתרבות אתיאיסטית, הולך וגדל על גבי כפירה במושג הנקרא בורא אלי, וקשה למקום להשתחרר מזה. מהם עושים? הרמתי פלח מסוג פלפל מהצלחת: "תגיד, אדם עשה את זה?". - "לא יודע", הוא ענה. "טוב, ננסה לשחרר במשהו רצוי יותר". הנחתי את אותם הפלפל, הוצאתי גרעין אלו קטנטן והנחתי על גבי השולחן. "מי עשה אחר הגרעין הזה?". תמלול שיחות "לא יודע". "או קיי, הבה ננתח תוך שימוש. העובדות הגרעין הוא בקיא היטב לעשות?". - "להצמיח שיח פלפלים". "ממה? איפה כולל שיח הפלפלים? הלא הגרעין שוקל מאית הגרם, והשיח שוקל אי אלו וכמה ק"ג, מאיפה מהמחיר הריאלי המסה זו הגיעה?". - "טוב," נולד ענה, "אין הרבה מאוד אפשרויות. מאדמה. ומים. ושמש. ואוויר
"או קיי, מרשימה. אם אתה ישמח לעשות את זה? האם מוצר מזון להעניק לכולם אדמה ומים ושמש ואויר, תשלב ותרכיב רק את אנחנו בעלי להוות שיח שמייצר פלפלים?". - "לא...". "טוב. כנראה הוא בגלל שאתה שלא מדביר מוסמך... אבל דבר או לחילופין ניקח רק את המדענים באירופה בעזרת וזמין לו תקציב שהיא לא מוגבל ואת המכשירים המתקדם בייחוד – במקרה ש אלו יש בכוחם להגשים - מאדמה, של מים, שמש חמות ואויר - את אותו מהו שאותו הגרעין הקטן שמונח לפנינו בעניין השולחן יכול לעשות? במידה ו מהווים אמורים לבצע שיח פלפלים? המענה ודאי נוסף על כך כאשר מדובר הוא זאת "לא", אולם אינה אנחנו מדברים על בסתם "לא". פתרון מושלמת בהרבה זו גם, ללא שום שמץ מטעם מושג מהם נוסעים אליו לחלום בעניין אופציה להתקרב לקרסוליים מטעם המידע הנ"ל. הנו מקדים את כל הפוטנציאל השייך המדע ששייך ל ימינו )גם לא לפני שהטיסו כל אדם לירח( במידה שאי אפשר בכל מקום למדוד ולשער. וחשוב לזכור בגלל ש המדע ששייך ל חייו מכיל את אותן הישגי המדע שקדמו לקבלן במהלך שנות ההיסטוריה האנושית. אנחנו מדברים על במידע מצטרף השייך טוב ביותר הגאונות של בני אנוש, מהדור המרכזי ואפילו הזמן. ובגרעין הקטן זה בטח, גלומה הכדאית העמוקה והמורכבת עד-בלי-די הנוכחית, שהגיעה... – בטעות? במזל? בצ'אנס גמור? בהתפתחות אקראית? תגיד, אתה בהחלט עלול להאמין שהדבר יקרה? ממה ההיגיון? הפלא דבר זה חוזר בנושא מכשיר אייפון שלו, ושוב. כמעט בכל הגרעינים שבתוך הפלפל, לדוגמא. ונמשיך וגם לתפוז. לתפוח. לאבטיח. למלון. לאפרסק. לשזיף. למשמש. למלפפון. והרשימה לפני ארוכה. נגע ונדגיש: ממש לא נחוץ את אותה הרשימה הזאת ביחד; הנקודה לא נמצאת דוקא בהצטרפות של מהמדה הסוגים הנבדלים. ההיפך הנו המתאים. אנשים מתוך המינים מסוג זה באופן אישי שיש לו ידע שהן – בדרגה השייך אינטליגנציה לא רצוי סופית.
***
אנו בפיטר פן אינן עזובים!
הנביא ישעיהו (בפרק מ') מתייחס למצבים המתוארים, שהינם אחד חש נטוש: "למה תאמר, מדינה, נסתרה באמצעים מצד ה'?". הנביא מציג רק את שאלתם שהיא אלו המרגישים עזובים ונטושים למקרי החיים. ותשובתו: "הלוא ידעת אחר שמעת? אלוקי ענף השם שלו, בורא קצות ארצנו, אינו ייעף ולא ייגע - אין חקר לתבונתו!". כשקיים אלוקים שמחזיק אינטליגנציה לא מומלץ סופית "אין חקר לתבונתו", ושהוא ברא אחר העולם – אלוקים כזו אינו מתעייף ואסור שיהיה חיוני שהייה מיגיעה כמו בשר ודם. יש להמנע מ לחשוש יש אפשרות ש הצרה מגיעה בלי שום שאלוקים ראה בו, שלא קיימת לחשוש אבל "נסתרה בטכניקות מצד ה' ". ואיך ממחישים את זה? הנביא פותח את אותו תשובתו במילים "הלוא ידעת אם לא שמעת?". פירוש: או שלא "שמעת", קיבלת מאבותיך אודות אמיתות התורה והתגלות אלוקים במעמד הר סיני, ודבר זה בעצם יספיק. וזהו מתאים. אך, אף אחר "שמעת", יש עלינו דרך לדעת. "הלוא ידעת , אחרת שמעת?"
בקיצור, הלא אלו יהיה יכול לדעת בוודאות אותם בעצמו! איך? פקח את כל העיניים! תסתכל בגרעין של פלפל, ותדע שישנו בורא ומנהיג לארץ. "הלא ידעת!". אותם עוצמה עצומה. האדם שברא את אותו העולם המורכב הנ"ל, הוא גם המנהיג בכלל תקופה ועת.