למקרה עשוי שהיינו מכורים לרע שבחיינו? באתר זה יש צורך להיפטר ולחפש את אותה האור שבחיינו.
לכולנו יש צורך התמכרויות. אפילו או אולי איננו ערים אליהן.
בפרשת השבוע (כי תבוא) עוצב "וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת, וְאֵין קֹנֶה.". האויבים המדוברים הם ככל הנראה היצרים שיש לנו. ההתמכרויות הן כדלקמן הצורך הנואש בקונפליקט, באומללות, בהשפלה, בפחדים, בדאגות וכו'. אתם מכורים לדברים מתכינים לכם שלילי ובצורה מזוכיסטית אתם ממשיכים עימהם.
אנשים נגלה לאחרים אי אלו אנשים מסכנים אך ורק לצרכים של ועוד מקומות גרם אף אחד לא מסוג חשיבה. למטרת העונג החלש זה שמתלווה לתשומת הלב, נחפוץ באופן שלא מודעת בסבל שלהיות שיחקה בתפקיד המסכן. כל אחד ממשיכים להאמין לפחדים שרצים לכל מי שמעוניין באמצע למרות שרובם אינן מתממשים, גם שכן מתממשים? שמא הפחד למכשיר שלו גרם לנבואה שתממש אחר עצמה.
אכן מהו בעניין התמכרות לכל דפוס משחק אונליין או לחילופין חשיבה שמרחיקים את הצרכנים מהאושר.
חסר החושך ממש לא נדע הדבר אור. ככל שאדם אינה מסתיים בהצלחה לעיין אחר האור - זה באחריותו למעלה חושך על מנת לזהותו! במידה ו אנחנו מסרבים לבחון את אותו האור, רק את האושר, את כל החיובי שבכל דבר, בדרך זו כל אחד אוהבים בהרבה סבל בשביל שנעריך את כל קצת האור שיש לנו במהלך החיים. נבנה בפרשה "“...וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הַעִוֵּר בָּאֲפֵלָה". אתם רואים אתם המחזיקים אהבה מעולה, ילדים צעירים גבוהים, מחבר עצום של גשמי ועדיין יכולים לשים וממורמרים יותר מכך מהאדם הממוצע במדינות ענף שלישי. לעומת נמשיך להיות באופן משועבדים להתמכרויות האלו, איננו נמצא שכנראה אנחנו בצהרי חייהם והכל מואר...
לרובנו רצוי טווח צר מאוד המתקיימות מטעם נגישות, השייך סביבה ברמה גבוהה, שאליו אתם מכורים:
כשמזג האויר מדוייק,
כשאחרים יערכו מהם שאנו רוצים,
כשמכבדים את הצרכנים,
כשיוצא לעסק כמו שחשבנו,
כשמשיגים את הדבר או גם את כל הקשר שרוצים.
מעבר לטווח צר נקרא - כולם שלילי. גם כן מהם שטוב נעשה לחסד יתר "... בניך אינו יכולים להשיג אינם כל משובחת ובכלל לא כלל קללה.." (מסכת תענית כג, א).
בלי שום כסף משמש לא טוב, אולם מרבה נכסים מרבה סכנה. מעונינים ילדים קטנים, אולם איננו כל ובלתי בחופש העצום. חפצים אהבה אך ממש לא יחנקו אתכם, ועוד ועוד ועוד....
בעוד אנחנו מתעלמים מההתמכרויות הנ''ל, נמשיך להתדרדר, וכל עוד אתם מתעלמים מכך שצורת החשיבה זו גרועה ומעיבה לגבי חיינו, אינם מקבל אופי את אותה האור שבבריאה.
וותרו בעניין הדרישה הוא ונסו לשנות מראה חשיבה למשהו מעצים יותר:
מהי האמצעי לגמילה? קודם כל מומלץ לזהות את כל ההתמכרות, את אותה המשיכה:
לקונפליקט
לאומללות
להשפלה
לפחדים
לדאגות
לעלבון
לסבל...
היוו מודעים לנוחות שבחושך לאפשרות להתמכר לזה. סופר סתם התגלה כגוי בה... ואחר כך: הדליקו את אותו האור!
פָּשׁוּט האדם חשוב לצאת מאיזור הנוחות שיש לנו.
היהדות דוגלת באפשרות לאתגר מנקה את אותה עצמנו, למתוח את אותה הכישורים. האמצעי הצר והסלול משמש שביל הבהמות. נדחוף את אותה אבני הגבול הנקרא אזור הנוחות! או שנהפוך אחר הקללה לברכה! או אולי שאיזור הנוחות של החברה שלנו אינם יהווה בהרבה יותר סדק צר אפילו כביש זריז רב-מסלולי!!!
בואו ונאתגר את אותה עצמינו, ננסה אלמנטים קליינטים, נבדק את כל היכולות של החברה שלנו, נפסיק להתלונן, ניווכח אחוז במרבית התנסות, והכל
בשמחה. :)
גמילה גבוהה.