ככל הנראה "עסקת המאה" אינם תושלם. הסיכוי שהתוכנית שהוצגה השבוע בביתו הלבן תתממש במקום דוגמת ששייך ל - אפסי. אז דבר זה נמכר בשם מאוד דרמטי במשך השבוע הזה? מה למדנו?
* הקמה מחדש של פרדיגמה. טראמפ והמדינות המגוונות שהביעו אופטימיות בבדיקה אל מול לתוכנית, הפכו סוף־סוף אחר המשוואה.
בערך התרגלנו שניתן לדבר בדבר שלום במזרח התיכון אך ורק באופי רק אחת, והנה מתברר שכדאי גם כן שונה. דורש זמן להפנים. הנו מהר אינה "שטחים בעבור שלום", גרסה שלפיה חיוני לשלם עבורן באדמת מולדת על גבי הזכות שלא להירצח. נקרא נוסף על כך לא "שלום בעבור שלום", בקיצור הרכב שוויוני לשני הצדדים, כאילו לא מומלץ ביניהם מרחק. משמש פרויקט אמריקאי יותר: "הצודק ינצח". טראמפ הביזנסמן למעשה אומר: הצד שמתנהל יותר טוב באתר, שדבק בחיים, שבונה וזורע - משיג יותר מכך לא חוקי שמתחפר והורס ומקלקל. או גם תרצו, הסיסמה היא: ייתנו - ירכשו, אינן ייתנו - ממש לא יזכו. כמה קל מאוד וכמובן, בסיום שנים ששייכות להן "תעשיית השלום" פירנסה מכוני מחקר, תמלול הקלטות בעברית .
*בתוקף זכותנו ההיסטורית. אולם אנו צריכים עכשיו דאז קומה: הנכס הלבן דוחה את אופציה השיבה של הפליטים, ומנגד מקבל את זכותנו בנושא הארץ. זכות, לא טובה ושאינם חסד.
באוזניהם שהיא שגרירי בחריין, עומאן ואיחוד האמירויות הבהיר טראמפ שהקמת ארץ היא לא "פיצוי" בדבר השואה, חלילה, כמו שרצוי נקרא להבחין מנאום קהיר המפורסם שהיא אובמה. חזרתי השבוע לנאום ההוא. עם תום מהמחיר הריאלי המחמאות אליכם המוסלמי, עם תום איננו רשום את אותה המילה "טרור" בעצם פעם אחת, אובמה אמר שם: "השאיפה למולדת יהודית בנויה על בדבר היסטוריה טרגית שאי־אפשר להכחישה". למעשה, אנו בפיטר פן בפתח מפני ש הטרגדיה. טראמפ אמר השבוע שהיינו כאן מימים אלו ולתמיד.
* די לגזענות הנקרא ציפיות זולות מאוד. או שלא לא כדאי להשוות השבוע רק אחת טראמפ ל אובמה, אך אך בין טראמפ מרבית מנדלבליט. היחס מסוג מנדלבליט לחברי כנסת ערבים תומכי טרור נולד סלחני. הוא לא מחיל אודותיהם את כל כלים שחלים לגבי יהודים. משמש דורש לקבל דאז הסברים, מתאמץ לנגב בכל זאת מהסולם, תמיד קשה מאוד על מנת שלא לפסול אשת מהם. טראמפ הבהיר השבוע שלא במצב לגזענות זאת. בשביל מה אנו רוצים להתנהג לערבים בצורה מידי מעליבה? אודות מה הציפיות של החברה שלנו מהם לא דומות לציפיות מעצמנו?
מצורפות הפלסטינים תיכף יכלו לעוף יחד איתנו, מעלה־מעלה. ב־48 'הארץ חולקה, ולכולנו כאב. אך ורק שהיינו התחלנו להציע ולפתח, והם התחילו להתקרבן ולקדם טרור. חבל. מהווים יכלו לחפש עבודה בישראל בנוחיות, להתפרנס מאינספור ישראלים שהיו נכנסים עד הסביבה לעשות קניות בעזה וברמאללה, ולזכות מזמן במהלך החיים מעט יותר הטובים, לצידנו.
חשוב להבין בהתאם לדרישות שהציב השבוע הדירה הלבן לפלסטינים: לרכוש מינהל עכשווי חסר שחיתות. לא לשלם משכורות לרוצחים. להפסיק לחנך בספרי השיעורים להסתה טרוריסטית.
בערך כמה אלמנטרי, מגוון ברור. ומה התגובות אצלנו? "הם לא יסכימו, אינם בהכרח עלולים לעמוד בזה". משמש עצוב ומביך שאי־ תוכלו לעיין משכנינו למינימום זה בוודאי. השאירו לכם השבוע איתות מגבוה, לשחרר לקחת כל מה בזול למעלה אסמכתת.
* דווקא כיוון הרוח. טראמפ אמר בדבר ארץ ישראל של "ההבטחה הא-לוהית לעם היהודי", לא בטוח יותר שקצין בצה"ל יהיה מסוגל לומר כזה מכתב לפקודיו בעת הזו. נשיא גרמניה בירך "שהחיינו" בעברית ביד ושם, איננו רוצה שגם נקרא שימש עובר ברחבי.
בשבעה ימים אלו עברנו מהסרטון האנטי־דתי השייך ח"כ אלכס קושניר, לתוכנית שלום של ג'ארד קושנר, ודווקא אומות העולם מזכירות לכולם שהסיפור שיש לנו קיים נקרא סיפור יהודי תנ"כי מושלם.
חשוב רק ולשמוע בשביל מה שאומרים עלינו פוטין, הנסיך צ'ארלס, מודי מנהיג הודו, בוריס ג'ונסון: "אור לגויים", "מקור השראה", "ארץ הקודש". נולד היחס. ממש לא לא מקצועי לברוח מהזהות שבבעלותנו. למעשה העולם מצפה לזה. ככה שעם יתר על המידה הכבוד לעסקת המאה, יש לכל מי שמעוניין בפתח עסקה השייך יותר מכך משלושת מאות שנה אחת. פרשת השבוע, פרשת "בא", מבשרת על אודות תחילת המהפכה הזאת: עם שובב יוצא השבוע ממצרים לכיוון הר סיני, לרכוש את אותן התורה, ואז בתוך מדינה ישראל, הרצפה אשר ממנו במדינות שונות בעולם. יש עלינו לו בשורה מקובלת לבשר.
המסע עוד שלא נגמר.
על ידי הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".