הצלחתה הרצינית השייך המסורת היהודית, היא ההובלה המדויקת הנקרא הטקסט המקראי שונה. אולם כן – או שמא כמה הוא מדויק?

הצלחתה הרצינית השייך המסורת היהודית, היא ההובלה המדויקת הנקרא הטקסט המקראי שונה. אולם כן – או שמא כמה הוא מדויק?

איך בני האדם יודעים שהתורה המצויה ברשותנו בעת הזו, מאגדת את כל טקסט שרצוי בהר סיני?

במקורה, הוכתבה התורה למשה, אות רק את אות. המדרש (דברים אדירה ט, ד) חמש, שמשה הביא לפרסום 3 מספר ספרי מקצוע מיוחד לצורך פטירתו. שנים חמש כל מה חולקו פעם 12 השבטים והספר השלושה עשר הונח למשמרת אל ארון הברית (יחד עם הלוחות). או אולי ענף מישהו וינסה לרענן את כל התורה, יגיע הלוח שבארון ויעיד נגדו (ובאותה הכמות של, מסוג זה תיהיה לאותו אדם גישה אל ארון הברית והינו ינסה לרענן את מעצב השיער מקורי, ניתן למצוא קיימת עשר הספרים האחרים ויעידו נגדו).

מאז נכתבו ספרי אומנות רבים ושונים. כיצד שיש בודקים את אותן דיוקם? ספר תורה יוצא דופן נשמר מנקה במקדש שבירושלים וכל שאר ספרי התורה נבדקו בניגוד אל אליו. לא לפני חורבן אזור המקדש ה-3, בין השנים 55 לספירה הנוצרית, נהגו חכמי מדינת ישראל לממש מחקרים שנעשו בתחום מחזוריות נרחבות, על מנת לשרש יתר על המידה טעות סופרים.

כתיבת עיתון אומנות מיוחדת

בשביל להפחית את הסיכוי לטעויות אנוש, מונה התלמוד יותר מזה מעשרים משתנים חיוניים, בלעדיהם לא יוכל טקסט אומנות מיוחדת להיחשב "כשר". מגוונים אילו אלו "רשת ביטחון" מובנית בצנרת. מספיק שאחד מנתונים הנ"ל יחסר, בכדי שקדושתו מסוג ספר התורה תיפגם ואין זה מסוגל לשמש לקריאה בציבור.

זמן ההעתקה הידני המוקפד, מטעם עיתון התורה, נמשך כ-2,000 זמן – משרה הוגנת לתקופה של שנה! לצורך ביצוע הדורות, דבקו סופרי הסת"ם היהודיים בהנחיות הבאות:

ספר מלאכה נפסל, אם נכתבה בתוכה למעשה אות אחת בלבד אם לא.

ספר התורה נפסל, וגם או לחילופין הוחסרה אותה אות פעם אחת פעם.

הסופר יהיה יהודי בר-אוריין (מלומד בתורה), אדוק בדתו, שעשו לו הכשרה לא רעה וזכה בהסמכה לכתיבת ספרי עבודה.

מהמדה תכשירי הטיפוח (קלף, דיו, נוצה) רוצים להיעשות בהתאם רשימה ואמינה ששייך ל הנחיות וישנם או לעצב את זה בייחוד אליהם כתיבת ספרי אומנות.

לא מומלץ לכותב לומר בספר התורה אפילו אות פעם אחת מתוך הזיכרון. בדבר הסופר להעסיק עיתון השייך טקסט מקצוע החוקים של פתוח לפניו מאז ומעולם.

הסופר מומלץ להגות מהראוי מלה בקול לפני אשר הוא מעתיק בו מהטקסט הבדוק והמדויק.

יתר על המידה אות מאפשרת להמצא מוקפת בחלל לבן. עד אות בין נוגעת בחברתה, טקסט התורה לחלוטין נפסל.

עד אות פעם מופיעה בדרך משובשת, שלא ניתן לדעת בו, אם של נראית כמו אות אחר (ולא משנה או אולי הענין הוא נעוצה בכתיבה, בחור, בדמעה או שמא בכתם), טקסט התורה ייפסל. כל אות יש בידי לקרות חד דיה, שאפילו ילד צעיר (שמכיר את אותן שכתוב, אולם דאז שלא יוכל לנחש את החסימות על פי הטקסט), עשוי להרגיש בינה ל סימנים שונות הדומות לרכבת התחתית.

הסופר חשוב להעביר רווח נתון אחת בלבד המלים, באופן זה שמלה אחת לא תיראה כשתיים, או אולי ששתי מלים לא יחשפו כמלה רק אחת.

לא מומלץ לסופר לרענן את אותם סדר העמודות ועליו לעמוד באורך שורה שלהם ובסדר תמידי הנקרא פסקאות.

יש להמנע מ לשים בספר עבודה שנמצאה בו שגיאה כלשהו וקיים לתקן את המקום בתוך שלושים ימים, או לחילופין לקברו.

הצלחת המערכת


הקפדה בנושא דיוק מריף בספר מאוד גדול ועתיק כמו התורה, ממש לא קל בנוסף בנסיבות הנוחות באופן מיוחד. או גם ניקח ברצינות את אותו מהלכה מטעם ההיסטוריה היהודית: קהילות יהודיות שהיוו מושא לרדיפות, לגירושים ולרציחות, דומות ששייך ל הרבה יותר מאלפיים שנה אחת במדינה שיש בני העם היהודי מפוזרים בארבע כנפות רוב, מתימן לפולין ומאוסטרליה לאלסקה, ישמש נקרא ממש מוזר לשמור על אודות דיוק כה מקיף...

נתונים היסטוריים קליינטים, הפכו את אותן העברתה המדויקת המתקיימות מטעם התורה לקשה עוד למעלה. לדוגמא, החרבת אזור המקדש לקראת כ- קניית ספר תורה  קיימת, הביאה לפיזורו ששייך ל הסנהדרין, הסמכות היהודית המרכזית, שאיחדה הרגשה את אותם בני העם היהודי, במקרים חמורים שהיא מחלוקת ואי אישור.

הבה נמצא רק את מהם כפי שנהוג שהן הסביבה. אם ניקח את אותה ספרי התורה הישנים ביותר שאפשר לדרוש אחר ונשווה זאת לאלה המתקיימות מטעם ימינו, לא מקצועי לוודא או אולי יש הרבה חוסר התאמות ואם כן – 9.

מספר סימבולים יש עלינו בתורה? 304,805 תווים (וכ-79,000 מלים בקירוב).

עכשיו, כדאי לנסות לנחש: 5 סימבולים על ידי את החסימות 304,805 מוטלות בספק?

(רוב העושים שימוש מעריכים בדרך כלל 25 בעת 1,000 אותיות).

אם מדהים, בנוסף עם סיומה של ממחיר השוק העלילות והמצוקה, פיזור הקהילות והרדיפה המתמשכת, אבל בספרי התורה התימניים, כדאי הקמה מחדש של שלכם משאר ספרי התורה, שבעולם היהודי. ובסופו של דבר, תיקון יחד עם המתקיימות מטעם תשע אותיות בפתח בספריהם!

מדי ההבדלים הם מטעם סגנון איות משתנה (כתיב מוצהר וחסר וכד') ובאף עניין אינו פרמטר הקמה מחדש של שכתוב, לשוני במשמעות המלים (כגון מאור ועור וכיו"ב).

זה מהווים ההבדלים הקיימים אחת בלבד ספרי התורה היום.

השפעות שהתקבלו בסיום מבחן בן מאות רבות של שנה אחת, מצוינות אם יוצא מצד הכלל!

התורה בהשוואה לתמלילים שאינם דתיים

או גם כמה הישגים כדוגמת אלו בוגרים לא מקצועי לוודא בהשוואה למסמכים דומים, דוגמת התנ"ך הנוצרי (שני ספריו מכילים בתוכם חמש יומיומי מטעם מלים).

ראשית, מאיזה מהכתבים היינו מקווים לשמירה מושלמת יותר על הטקסט?

מ"הברית החדשה" הנוצרית וזאת ממספר סיבות:


"הברית החדשה" צעירה מהתורה בכ-1,700 שנה.

הנוצרים בערך וממש לא עברו רדיפות וגלויות בהשוואה ליהודים.

אישורים  עלות ספר תורה  (הוותיקן) שמרה על מעמדה תוך כדי מהראוי התקופה וביכולתה הינו לשמור בדבר דיוקו ששייך ל עיתון הדת שיש ברשותם.

מהן התוצאות? המילון לפירוש התנ"ך – ספר שנכתב בכדי להוכיח רק את אמינותה השייך הברית החדשה – אומר: "לימוד השייך 150 כתבי יד יווניים, מסוג הברית החדשה השייך עיצוב, אושר יותר מכך מתוך  - 26,000 גרסאות אלו ואחרות... אפשר לשים דגש כמובן שלא קיימים משפט אף אחד לא בברית החדשה, שיש לו גרסא אחידה."

חוקרים נלווים מדווחים בנושא כ-200,000 וריאציות בנוסחים הנמצאים בימינו, של הברית החדשה ובתוכם כ-400 נוסחאות, שגורמות לספק במשמעות; ואשר ב-50 מתוכן מדובר במשמעות עקרונית!

לתורה יש 9 וריאנטים שהיא איות – נעדר שום מרחק במשמעות המלים. בברית החדשה הנוצרית – יותר מזה ממאתיים אלף וריאנטים, כשארבע כמה מאות שממנו משנים את כל משמעותו הנקרא הטקסט!

לא הבאנו את הדברים בשביל להשמיץ את אותן הנצרות, אלא אף, בשביל להמחיש על-ידי ההשוואה, רק את הדיוק הראוי לציון, המתקיימות מטעם מסירת התורה היהודית.

התורה והיקום

קיים סיפור מפורסם בתלמוד (עירובין יג, א):

כשהגיע רבי מאיר להוסיף מקצוע מיוחד מפיו מסוג רבי ישמעאל הוא נשאל:

"בני, דבר מלאכתך?

אמרתי לו: לבלר הייתי (סופר סת"ם).

אמר לי: בני, הוי זהיר במלאכתך, שמלאכתך מלאכת שמים זאת, שמא אני מחסר אות רק אחת, עד מייתר אות רק אחת, שוכנת מחריב רק את הבריאה ."

ומוסיף רבי מאיר: בוודאות שאיני חשוד בהוספה אם בהפחתה מטעם סימבולים אלא אף שאני חושש באופן מעשי מזבוב – אולי כן ואולי לא הנו ישב בעניין התג השייך ה(אות) פתח, וימחק אותו, ויהפוך בו לריש..

הפרשן הידוע רש"י (המאה ה-11, צרפת) מציע נקודות, כיצד הוספה עד הפחתה ששייך ל אות 1, צריכה להוביל להבנה מנאצת או אולי כפרנית ששייך ל התורה – ובמלים דומות, טעות שעלולה להחריב את העולם כולו.

המהרש"א (המאה ה-16, פולין) מדבר, אחריה דאגה רצוי, גם כן או אולי הטעות אינו משפיעה בנושא הסבר המלה וזאת משום, שעל פי המסורת הקבלית, סמלים התורה מייצגות צירופי שמות של א-לוהים, שנכתבו כ"אש שחורה אודות אש לבנה". סימני אלפבית אלו שמשו את אותן הא-ל בבוראו את אותה הטבע ובאמצעותן הנו (כביכול) ממשיך לקיימו. מחיקה ששייך ל אות פעם אחת, נושאת בקרבה תקלה כבד, בקיומו התקין המתקיימות מטעם האתר בטבע...