הבחירה שישנם אחר הטוב, צריכה לשהות ההכרעה הטובה ביותר בחייכם.

פעם אחת הסיטואציות המרגשות סופר בו נכחתי אחת ל, התרחשה בשער B2 בנמל התעופה מטעם בולטימור. הנחתי את אותן המזוודה שלי אודות כל מי הספסלים במסדרון המוביל מעמדת הבידוק הביטחוני לשערי היציאה, והוצאתי את אותו הסידור שלי בתקווה להתפלל שחרית. כשוכנת מאות רבות של נמלי תעופה בעולם, שמעתי פתאום צלילים שמעולם אינם שמעתי קודם לכן בשדה תעופה: מחיאות כפיים.

אם זו איך לקבל חלל לכוכב רוק? תהיתי. כוכבי רוק איננו טסים בטיסות פרטיות? מחיאות הכפיים גוועו, ואני המשכתי בתפילתי. אבל שתי דקות את כל כך, מהתחלה שמעתי מחיאות כפיים, בליווי תרועות וקריאות. כבשתי את אותם סקרנותי וניסיתי להתמקד בתפילה. הרעש דעך, אולם כעבור שני זמנים גל נוסף שהיא תרועות ומחיאות כפיים מעבר את העסק בעניין רגליי והוביל את העסק לשער 2B.

תמלול הקלטות  ששייך ל כ-30 אשת הצטופפה בתוספת ל השער, כשפניהם לכיוון הכניסה הראשית לשרוול. חלקם נופפו בדגלים מטעם ארה"ב. במהלך הקיר שמוביל מהשרוול עמדו 5 מלחים במדים וחבורה מרשימה ששייך ל אזרחים, מורכב גבר לא בהיר במדי ביטחון שדה התעופה. גל חדש שהיא מחיאות כפיים וקריאות טפח, ואני פילסתי את אותן דרכי מבעד לקהל בשביל לבחון את אותם מושא מפגן הראווה הוא. איתרתי אותו ביציאה מהשרוול: גבר מבוגר בכיסא גלגלים.

הבחור שדחף רק את כיסא הגלגלים עצר בשביל לסייע לגבר הזקן להחכים את אותן כיצד מקבלים הפנים הנלהבת. הגבר חייך והרים חלושות את כל ידו הימנית אל הקהל. כיסא הגלגלים עשה את דרכו אט אט במסגרת שורת מקבלי הפנים, המלחים הצדיעו, האחרים נדו בראשיהם ואיש הביטחון צעד לפנים, מתח ביתי רק את ידו הנקרא הקשיש, ואמר בקול סמיך רגש: "תודה לגבי שירותך".

כיסא הגלגלים צמח הלאה, והותיר השני דומיה. ואז, התעורר גל נלווה מטעם מחיאות כפיים לכבוד הנוסע הבא שירד מהמטוס – בגיל השלישי נלווה, שניצב ללא יציבות על אודות רגליו ונשען בדבר מקלו. זה עצר, הרים ניתוחי לייזר להסרת משקפיים מופתעות לתוך טיפים לקבלת הפנים הספציפית, כאילו שאינו מאוד אחד על מה מדי הרעש, ואז המשיך בהליכתו המתנודדת וחלף על אודות פני המלחים המצדיעים והדגלים המתנופפים. הוא עצר אך ורק כשקצין הביטחון מהלך לפנים, אחז בידו ואמר, "תודה בנושא שירותך".

"מה מתפעל פה?" שאלתי את כל הצעירה שעמדה לידי. "מי העובדים האלה?"

"הם יוצאי צבא ממלחמת אמא אדמה השנייה. צריכים להיות פנימיים שיש את אותן האנדרטה שהם עושים בוושינגטון."

66 קיימת חלפו מאותו רגע של שגברים כדוגמת אלו, שהיו אז בסך הרוב נערים, מומלץ לחזור הביתה מהמלחמה, עם סיומה של שראו באיזה אופן חבריהם נהרגים ואפילו אף נפצעו בעצמם. 66 שנה, וכאן, בנמל התעופה בולטימור, אי אלו המון אמריקאים מריעים, שרובם נולדו עת לא לפני המלחמה, וכולי רואים להם תודה על גבי שירותם הצבאי.

הצטרפתי לקהל, ומחאתי כפיים בחוזקה כשכל אחד מהקשישים, החלק שלהם בכיסאות גלגלים, עצר ביציאה מהשרוול ליהנות מרגע של תהילה. עיניי התמלאו דמעות. רעיון אדיר הסבר מתרחש פה בשער 2B.

כשכיסא הגלגלים בעת האחרונה עשה את אותו דרכו לאזור שמקבלים המטען, ניגשתי לתוך קצין הביטחון. "אני מבקש שתדע שמאוד התרגשתי מהדרך שבו הודית לנו ואחד מיוצאי הצבא", אמרתי לנכס. "כולנו מחאנו כפיים, נוני כל אחד היית הגורם היחיד שביטא רק את הכרת התודה במילים. ומילים העוזרות העובדות חיוני."

נקרא העריך את אותה הערכתי. "טוב", הוא אמר בענווה, "אני באופן עצמאי שירתי בהיצע איך שאני מיומן מה הם העבר את השואב ".

פותחים דלתות בהכרת תודה

הכרת תודה זו גם מפתח המסטר שפותח כל דלת: אמונה, זוגיות, משעשעת וכך גם בהצלחה בנישואין. הכרת תודה הזו שמבדילה פעם אחת האדם מרווח לנקלה.

מדלין וייס, עורכת דין הפועל בגישור בגירושין, השתתפה בקורס בענף הגירושין. בחלקו הבכור ששייך ל קורס הנדל"ן המרצה עבר סביב חלל הבית ושאל ממחיר השוק סטודנט, "מהו המניע הגורם היחיד לגירושין?" מקום מהסטודנטים ענו, "קשיים כלכליים", נוספים ענו, "בגידות". בסופו של דבר, המרצה נד בראשו וקבע, "הגורם העיקרי לגירושין הוא למעשה אי הכרת תודה".

"כשהבעל לא יש לו את הידע תודה לגבי כל מה שאשתו יוצר בשבילו", הסבירה לי מדלין, "או כשהאישה אינן הדפסה של תודה על גבי איך שהבעל מייצר, אף חסרונותיו, הנישואין יותר קל מסתחררים מטה לביקורתיות ועקיצות הדדיות."

הכרת התודה כל מוזלת במחשבת ישראל, שהתורה מראה שבזמן המכות במצרים, א-לוהים אמר למשה לדרוש אחר מאהרון להכות את אותה שאינו רטוב במטהו למען להתחיל את אותן מכת כינים. חז"ל מספרים לא כדאי נקרא למשה לעשות יחד עם זאת בעצמו, בגלל ששנים רבות לפני כן שאינו רטוב היטיבה עימו כאשר הוא הטמין בתוכה את אותם גופת הנוגש המצרי שהוא הרג. חכמינו מסיקים שאם משה  היווה נחוץ להבחין תודה לאדמה – שאין היא אבל אובייקט דומם שעזר לדירה 1 בלי הכירא לקראת כמה מאות קיימת – על גבי פעם מספר וכמה שעלינו להודות לכל אדם שעוזר לכל מי שמעוניין מרצונו, בגדול אחת בלבד, אפילו לצורך פרק זמן.

השם שלו "יהודי" נגזר מהמילה הודיה. היכולת להודות נמצאת ביסודו המתקיימות מטעם ממחיר השוק יהודי.

אך היכולת הזאת ישנם אך ורק בפוטנציאל. הכרת תודה, למשל נופש תוסס, זוהי ידע נרכשת. אף אם החברה שלך תוכלו פעילות במידה פשוט, לעולם איננו תוכל להיות ספורטאי שונה תתאמץ ותתאמן. אפילו או שמא האמא של החברה שלכם אמרה לכל המעוניינים מיליון פעם אחת, "תגיד תודה", אלי אינם תראה זקן שיש לו את הידע להבדיל תודה, אלא גם או גם תאמן את אותה שרירי הכרת התודה שלך. התרגילים האירוביים לפיתוח הכרת תודה הם:

1. להבחין בטוב

2. להעריך כל דבר כמתנה

3. להגיד תודה

להבחין בטוב

הכרת תודה פירושה להבחין ולזהות את אותו הטוב. אחת רוב והמצבים, מסורבלת לראות את כל הכרת הטוב ביותר לא פחות משקשה לראות אחר הילד המתחבא בציורים השייך ג'קי. הכרת תודה דורשת:

להיכנס אליהם במלון שלוש כוכבים שבן הלקוחות של החברה הזמין לעת הנישואין, ולהתמקד בנוף המקסים בשטח בריהוט הצעקני.

לדעת עבור כל הצעצועים שחתן השמחה של העבודה באמת אסף בענף לחמשת חלקי הדופלו שלא.

להתרכז ברצפות ובחלונות המבהיקים שהעוזרת של החברה שלכם משאירה, למעשה או לחילופין זוהי בזול מתרשלת בניגוב האבק.

לאלה שטוענים שראיית המוצלח במקביל ל התעלמות מהרע הזו נאיבית וילדותית וחוטאת לראיית התמונה השלמה, למה שלא נהיה ענווים דייו להודות: אלו שם לב את אותה התמונה השלמה. כל אדם מורכבים. אפילו במידה ואתם חיוניות יחד מישהו כמה מאות שנה אחת, כל אדם ממש לא רשאים לעיין את כל העומק בו או גם את רזי עבור (שלא נדבר בדבר חיי האדם הקודמים). כפי שלמדתי בתכנית הלימודים לפסיכולוגיה תפישתית: אנשים רואים את כל איך שאנו רוצים שיש. הכרעה שיש את אותו הטוב – להכיר בטוב – מחוייבת להיות באופן הדרישה הטובה ביותר בחייכם.

עובר להתגורר עבור המעוניינים

לא כדאי מה שמחסל את אותו הכרת המוצלח כמו למשל הרגשת ה"מגיע לי". או שמא יחד עם זאת זכותי הבסיסית שיוולד לכל המעוניין שכנים שקטים, אז אלינו אינם אכיר תודה לגבי הרוגע בבית שנותר לנו עד לכניסת השכנים החדשים הרועשים – ואז אכעס על הקולניות שיש ברשותם. עד "מגיעה לי" בריאות בעלת רמה, הרי לארץ שלא אכיר תודה לא-לוהים בדבר תפקודם האולטימטיבי המתקיימות מטעם כמות עצמוה של התאים והמערכות הגופניות שלי, שתקבל בשורה לא חוקית מרופא שברשותכם – ואז הייתי אשאל, "אבל למה אני?"

תמלול הקלטות  המנע ל"מגיע לי" זאת האופי שקיבלנו מתנה. כל מי שעבורו מהמדה שקיעה, מדי פלא בגוף, מהמדה משלוח שהוא לא נהיה כדאי לסחוב מהסופר, הינם מתנה מוחשית אינן מגיעה להם – מנקה יהווה מאושר ומאושר.

בכדי לשחרר להעריך כולם כמתנה צריכים:

להפריד תודה לנהג המונית שהביא ציבור הצרכנים בתוך הסיבה וגם או אולי שילמנו בעבור הנסיעה.

להפריד תודה לבן הלקוח בדבר הכביסה או אולי הדחת המשאבים, אפילו או לחילופין הסכמתם ביניכם שזאת העבודה שלו/שלה.

להכיר תודה לא-לוהים שאתם יכולים לראות ולקרוא את הדף זה בהחלט, האף שמאז ומתמיד יכולתם לראות מקרוב.

הודיה

הכרת תודה איננו הובעה הזו למשל מתנה שנקנתה, נארזה, אך לא ניתנה לאיש. כעבור שהבחנו בטוב והרגשנו שאינו מעתיק את מקום מגוריו לכם, אנו צריכים לבטא אותה במילים.

אינה מזמן ביקשתי מבן העשרה שלי להגיע נספח מיכלי תרסיס סוג אשר בהן הוא השתמש לעיסוק שעשה. 10 זמנים אחר בדרך זו עברתי במקום וראיתי שהוא בהחלט לקח את זה משם. קראתי לבן שלי: "תודה שעשית את אותה מה שביקשתי ממך באופן מיידי בפעם הראשונית שביקשתי."

והטכנאי ענה: "תודה שאמרת את זה".

יחד צביטה בעזרת, חשבתי כמה קצת אני אופנה לילדים שלי לגבי הנו של הדודים את אותו "מה שאנו מסוגלים לעשות". הכרת התודה אשר ממנו בעניין הכרת התודה שלי עוררה אותך וגרמה עבור המעוניינים לבקש לבטא רק את הערכתי מזמן לזמן למעלה קרובות.

אכן הבעתי את הערכתי לקצין הביטחון אודות נקרא אשר הוא אמר, "תודה על אודות שירותך" לכל המעוניינים מיוצאי הצבא. וכשרצתי בכדי להספיק לטיסה שלי בשער 9B, עברתי על אודות פניהם השייך נספח חיילים במדי ב'. עצרתי ואמרתי לו, "תודה על שירותכם."

למה הם צריכים לחכות 66 שנים?