דוקטור אדית אגר מספיקה מפתחות שיאפשרו לך לפתוח את אותם עצמנו מהכלא שהיא מוחנו
הנוכחית בת שש באומדן מחירי, מתענגת על גבי החוזק שהיא גופה, גמישותו וחינניותו – ויורדת לשפגט מוצהר. המורה לבלט של אדית אגר מוחא כפיים בשמחה ואז מרים במדינה מהקרקע ומניף במדינה אל מעבר ראשו.
"אדית'קה", זה אומר, "כל האקסטזה בחייכם של החברה שלכם תגיע מבפנים". הרקדנית הצעירה תזכור תוים מסוג זה ומילים שונות ומשונות שאמרה לה אמה שנה להבא, בעומדה פנים ארציות מחכה מול פנים ארציות בעזרת דוקטור יוזף מנגלה, מלאך המוות הידוע לשמצה, באושוויץ.
3 אחיות: מגדה, אדי וקלרה
אדי אגר, הצעירה אדם 3 עם, עומדת בקאסה, הונגריה, אחת הקהילות היהודיות הגדולות במדינות שונות בעולם, שהפכה בעתיד הקרוב לקושיצה יחד עם תפעול צ'כוסלובקיה. אמה הבהירה לחיית המחמד שהיא אליכם אינה תראה מרהיבה כמו מגדה, אחותה הגדולה ביותר. קלרה, האחות האמצעית הייתה עילוי בנגינה בכינור וזכתה להמצא הבת המוכשרת – הזאת הייתה הילדה היהודייה היחידה שהתקבלה לקונסרבטוריון למוסיקה בבודפשט. לאדי נקרא שרוב.
ליל סיכום האחרונות
בליל הסדר בעזרת משפחתה, אדי בת ה- 16 שואלת את אותו בנוסף הקושיות. בסופו של דבר הארוחה, אביה בוכה ומנשק את אותן מגדה ואדי בעניין מצחן. קלרה, שהוזהרה מתחילה, נשארה בבודפשט. בליבם הלילה הלמו חיילים גרמנים בעניין דלתם, הסתערו אל חדר השינה וגירשו את כל המשתמשים כולה למפעל לבנים בעזרת יהודים נוספים. אדי לובשת שמלת משי כחולה שיש להן קשתות. מותר לקבלן לזכות ב מזוודה אחת לארבעה בני האדם.
שבועות מעתה והלאה, בקרון רכבת צפוף וחשוך שפניו מועדות לאושוויץ, אמה של אדי מראה לעוזרת, "אנחנו אינם סמוכים להיכן בני האדם נוסעים. אנחנו שלא סמוכים כל מה מתעתד לשהות. זכרי, בלתי אפשרי ליהנות מ ממך את אותו הדבר שישנם בלב שלך".
כשנפתחת פתח קרון הבקר במאי 1944, שלט שמכריז "העבודה משחררת" מקשיב פניהם שהיא יהודי קושיצה. הנאצים מפרידים זו לטורים מטעם בחורות וגברים. אדי ממש לא קולטת של לארץ שלא תיהיה מחדש את אותם אביה. מנגלה פוקד בעניין אמה להתקשר שמאלה. "את תראי את כל אמא של העבודה בקרוב. זאת אבל עשויה להתקלח", זה באופן כללי חומר מסוג בטון מבשר רעות.
קאפו מנתצת בקור את אותה תקוותיה מסוג אגר. זוהי מצביעה אודות העשן הבוקע מהארובות המרוחקות ואומרת, "אמא של החברה שלכם שם".
בעודה לוטשת הסרת משקפיים בארובה שמעבר טקסטורה אל עורך הדין נכנסה אמם, מקפיד אחותה מגדה להרגיעה: "הנשמה לא מתה לעולם".
בלתי אפשרי לרכוש ממך את אותה המחשבות שלכם
"כל ימים שמעתי ממש לא אצא מזה בחיים", נזכרת אגר לאחרונה בהרצאה בזום שהתקיימה שניתנה על ידי מרחב חב"ד באטלנטה. כשחוסר התקווה הציף בו, זו גם חשבה בנושא מילותיה מסוג אמה בשעה שהצטופפו בעזרת בקרון הבקר החשוך והדחוס. "אף אחד לא יכול לקבל ממך את כל מה שחשוב בלב שלך".
הנוכחית חשבה בנושא החבר לעוזרת לכן הפיקניקים שערכו לגבי שפת הנהר, דמיינה אחר העתיד שתכננו לעצמם. הזו התמקדה בלעזור לאחותה מגדה לשרוד את אותו הגיהינום בתוכה נאתר את כל עצמן.
אגר נצטוותה לבדר את אותן מנגלה במופע בלט ודמיינה את אותה עצמה רוקדת אל מול אנשים חובב בדירה האופרה מטעם בודפשט. באופן פלא, הזאת הצליחה להסתכל בנושא הרוצח המקצועי שמולה בעודנו אסיר מעורר רחמים, קורבן השייך בחירותיו המרושעות. הנוכחית נודעה חופשייה לתוך ראשה, מהו שהינו לארץ אינו אמור להיות. קניית ספר תורה לעוזרת הרוויחה עבורה כיכר לחם – שבה חלקה בעזרת מגדה וחבריהן לצריף, מחווה שתציל את חייה להבא. הם הרימו בה כשמעדה ונפלה בצעדת המוות לתת-מחנה ששייך ל מאוטהאוזן, חלשה מכדי להגיע.
אדית ובלה
בשנת 1945, מצוי בה חיילים אמריקאים שוכבת ביער האוסטרי, בקושי חיה, מתחת לערמת גופות, שיש להן גב שרוף, חולה בטיפוס, דלקת ריאות ודלקת קרום הריאה. סיום שנה הנקרא החלמה, היא נישאה לבלה אגר - יהודי הונגרי שפגשה בנכס החולים לשחפת בהרי טטרה – והפכה לאם. ריפוי הנפש לחיית המחמד, לעומתם, יימשך זמן יקר יותר מכך. טיפול משמש נהפך להיות באופן תפקידה והתשוקה בידה לאחר שהתיישבו בארצות הברית.
באושוויץ לא נהיה פרוזאק
בספרה ההתחלתי, הכרעה, את הדבר מאמר בגיל 90, גוללה ד"ר אדית אגר את אותן סיפור חייה לצורך השואה, כשהתאמנה עבור האולימפיאדה כמתעמלת, ואחרי המלחמה, כשגידלה קבוצה, הלכה לאוניברסיטה ועשתה דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית. הסבתא-רבא הנמרצת מנהלת קליניקה פעילה וגם משמשת כחברת סגל באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו. דבר נוסף זוהי משמשת כיועצת לצבא מדינות הברית ולצי במרבית מה שקשור לייצור חוסן וטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית.
אגר זכתה להיקרא "עדות לחוסנה של הרוח האנושית ולכוחה מטעם הבחירה בחיינו".
"הסיפור בשבילה שינה ההצעה לעד", אומרת אופרה וינפרי.
ספרה החדש מטעם אגר, The Gift: 12 Lessons to Save Your Life, שיצא בגלל בספטמבר, נקרא כמדריך איכותי לריפוי המתקיימות מטעם עברה בחייה ולריפוי שעזרה למטופלים בעשיית במהלך עבודתה הקלינית.
במקומות אחרים פרק היא חוקרת היבט נלווה שהיא הכלא שהיינו יקרה במוחנו, ומסיימת את החפץ יחד המפתחות ליציאה לחופשי.
לדוגמא, בפרק "באושוויץ איננו נעשה פרוזאק", הנוכחית מזכירה לקוראים שההיפך מדיכאון משמש סימבול. זו מעודדת אותכם להרגיש, על מנת שנוכל להחלים. כדבריה, "מה שיוצא החוצה איננו פרמטר לעסק לחלות; העובדות שנשאר בפנים כן".
שם הפרק מבוסס על אודות התקשרות בעלי אחד ממטופליה, רופא שהיה מכור לתרופות מרשם. נולד אמר בידה שבסוף השתחרר מההתמכרות כשהבין מכיוון ש באושוויץ איננו היה פרוזאק – איננו נודעה מרבית דרך לטשטש אחר הרגשת, להקהות את אותו התחושות, לשכוח אחר כאב הרעב, העינויים והמוות המאיים לתבוע אחר הסביבה במקומות אחרים השניה ורגע.
לתוך תקראו לכל המעוניין שרינק, תקראו עבור המעוניינים "סטרץ'"
בראיון בלי שום ל- Aish.com, אגר מתבדחת: "אני מראה לקרובים, 'אל תקראו לנו שרינק (שם סלנג למטפלת או גם פסיכולוגית שמשמעותו נוסף על כך "להקטין"), תקראו לי סטרץ' (שמשמעותו למתוח)''. ספר תורה מחיר בהחלט מותחת את אותו גבולות שטח הנוחות המתקיימות מטעם כל אדם. הייתי מבקשת מכם להתייצב בפני מאוד הפחדים שלכם, כיוון שפחד ואהבה ממש לא עשויים לגור בכפיפה אחת".
הבלרינה בגובה 1.5ר0 מ' שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים העיניים הנוצצות והפנים הקורנות פועלת לאורך העצה לה עצמה. "במשך תקופות שימשו לכם בעיות רבות של קשות בשיתוף כעס", זוהי אופנה. "סליחה זו גם שחרור, ולא יכולתי לשחרר או איננו נתתי לעצמי רשות להבדיל ולבטא את כל הזעם שלי. לבסוף ביקשתי מהמטפל שלי שיישב עליי, שיחזיק אותך למען שיהיו לכל המעוניין עוצמה לדחוף נגדו, למען שאוכל להתחיל מתוכי זעקה קדומה".
בעולמה שהיא אגר, אינן תיתכן סליחה חסר זעם. לא משנה הדבר מהו שכולא את אותם נפשנו, יש צורך לעבור בגיא צלמוות ושאינם להיתקע בכל שיער. הנוכחית מסבירה: "סליחה זו מתנה שאולי היינו נותנים לנו, ואין זה מפיקים לעבר לשלוט בחיינו. אך הסבל הינו שאין היא נמנע ואוניברסלי, אבל אנו בפיטר פן תמיד רשאים ליטול באיזה אופן לספק תשובה... אנו אמורים להיות להיות באופן הסוהרים ששייך ל עצמנו, אם שאולי היינו רשאים לשאת לקרות חופשיים".
הזו ממשיכה: "זה או שלא יהיה לא בסדר לפנות למשהו שהגיע ממחנות המוות עם תכונות של מתנה. הייתי קיים להגיד לכל מי שמעוניין שהכלא הגרוע באופן ספציפי איננו הוא שהנאצים שאותם השירות בכל שיער. הכלא הגרוע באופן ספציפי נולד הכלא שבניתי לעצמי".
לרקוד אל מול מנגלה
באופן מפתיע, מגלה אגר הנקרא מצאה את אותן אלוהים באושוויץ. "אלוהים נמכר בשם אליי. הייתי מסתכלת בנושא אושוויץ בעודנו עיתוי להשיג את כל הכוחות הפנימיים שלי ולהפוך להיות באופן קרובה יותר ויותר לאלוהים".
הפסיכולוגית האלגנטית מספקת לאלוהים רק את הקרדיט על גבי ככה שהשנאה בשבילה הפכה לרחמים, בנושא ככה מסוג חשה צער על גבי השומרים והסתכלה עליהם בתור האסירים האמיתיים. "הם נולדו לשהות יפים, לחוות עליזה, אהבה ותשוקה לחיים. אך לימדו יחד עם זאת שיש את אותה בני העם היהודי בתור הסרטן בחברה".
מאות שנה לאחר מכן, בלרינה יוצא דופן חיזקה את אותה נקודת המבט שהיא אגר. בשנת 4 במאי, 2019, ביום אחד השנה ה- 74 לשחרורה וביום הזיכרון הלאומי בהולנד, הרצתה אגר בדירה אנה פרנק באמסטרדם. מעתה והלאה זו גם צפתה באיגונה דה ג'ונג, הפרימה בלרינה מטעם להקת הבלט הלאומית הנקרא הולנד, מבצעת יצירה בהשראת הלילה הבכור השייך אגר באושוויץ, בה רקדה לפני מנגלה.
אגר תיארה הנל כאחת החוויות המרגשות באופן מיוחד בחייה. זוהי הייתה מלאת התפעלות מהתיאור שהיא היופי וההתעלות – בעזרת הגיהינום. מנגלה נמצא לדוגמה רוח רפאים רעבה, עצוב וריקני, לכוד לתוך הדרישה העז אשר ממנו בכוח ושליטה.
מקבלת זרי פרחים מאיגונה דה ג'ונג
בסופו של דבר ההופעה, ירדה דה ג'ונג מהבמה וניגשה באופן ישיר לאגר. עם דמעות בעיניה, חיבקה הבלרינה את כל ניצולת השואה והגישה בידה הוא זר גדול. הקהל שאג מהתרגשות ונעמד על רגליו במחיאות כפיים סוערות.
אגר המשיכה לרקוד יתר על המידה חייה, והיא שמחה להדגים את אותם הנפת הרגל באזור מימיה כרקדנית בלט כעבור הרצאותיה. בשנת 29 בספטמבר זוהי תחגוג את אותן מספר ימים הולדתה ה- 93. "לא אפרוש לעולם", זו מכריזה. "המשמעות במהלך החיים הזאת כשאפשר לגרום ניצול. אני בהחלט חושבת שהדרך היחידה ששרדתי שבו, זוהי שיכולתי לסייע בתרומה לאחרים".