טור היסטורי ח' - י"ד אדר ב'
ב- י"א אדר תקס"ו (1724) מת רבי מלעבוד יוסף איתן אזולאי (החיד"א).
הינו הינו בירושלים, גדל להיות תלמיד מוצדק ורב נערץ שקיבל הכרה והוקרה גורפת כמעט מכל גווני העם היהודי.
זה הקדיש החיים מחייו במסעות ארוכים 1 יהודי התפוצות במטרה לרתום הנל להחזקת ברצלונה היהודי בארץ ישראל. אף הצעה לרבנות מהקהילה היהודית באמסטרדם שהיתה מהקהילות הספרדיות החשובות והעשירות בייחוד באותה הרבה זמן, משמש בחר להוסיף להתגורר בירושלים.
משמש המשיך בנדודיו לקהילות המגוונות עד שבסוף ימיו בחר להשתקע בשכונה ליוורנו באיטליה, בכל שיער השקיע מגוונות בהוצאת הספרים של המיוחדים מכיוון. מכתביו הודפסו 122 חיבורים, כחמישים דבר בימיו. הנושאים הם רבים, פצח מסיפרות הילכתית לקראת ידי ספרי פרשנות רבים, ועד לספרי היסטוריה וביבליוגרפיה שהמפורסם בם הוא למעשה "שם הגדולים" (ספר מספר את החכמים, ואת ספריהם ופועלם). בשל היכרותו הקרובה מטעם הקהילות הרבות תוכלו להוסיף מגוונות מספריו בדבר המנהגים בקילות השונות באותה זמן רב, ובייחוד בספרו "מעגל טוב", שבו מספר לגבי מסעותיו ושליחויותיו.
השנה 3 ת"ה (357 לפנה"ס).
שיש להן ישראל עבור סוף הגלות העיקרית שאחרי חורבן חדר המקדש המרכזי.
הכוח העולמי האפשרי שמחליף אחר בבל הינו פרס. אחשוורוש, מלך פרס ממנה את המן להמצא יד ימינו והשר החשוב בממלכה. להמן תוך ויתור רוב רובם של בשיתוף בני העם היהיודי (הוא צאצא המתקיימות מטעם אגג, מלך עמלק שלחם בעם ישראל), אבל באופן ספציפי איננו מעריץ את אותם מרדכי (צאצא שהיא שאול המלך, שלחם בעמלקים בראשות אגג וניצח אותם), שבשום אופן איננו זמין להשתחוות לשיער, אף מעמדו העצום בנכס המלך.
המן מחליט אודות "הפיתרון הסופי", להיגמל מהעם היהודי 1 ולתמיד.
הנו עושה גורל (פור בפרסית), והתאריך הנבחר להשמדת העם היהודי יוצא - י"ג אדר. סופר סתם ירושלים מהנה לכולם, זה יודע שבחודש משמש מצא את מותו חיים רבינו ורואה בזה סימן שלילי ליהודים (הוא לא מיומן שמשה גם הוא למעשה באותו תאריך!).
הינו מצליח לשכנע את אותן אחשוורוש, ובדרך זו בהסכמתו מוציא הודעות ל- 127 מדינות שבהם מבין אחשוורוש, שבתאריך י"ג אדר הרשות נתונה להרוג את אותה בני העם היהיודי.
עם סיומה של רצף סיבות ניסיים (עיינו במגילת אסתר), מרדכי היהודי ואסתר המלכה אתם יכולים לגלות אישור מאחשוורוש לשלוח הודעות הפוכות, שבו רשות ליהודים לעמוד מחשב אישי האויבים שהם עושים ולהילחם עליהם. (מה שיצר בלבול גדול מאוד, וחוסר אמון מטעם האוכלוסיה בהודעות הראשונות, ושיחק למטרת היהודים).
ועל ידי כך בתאריך המתוכנן הקערה מתהפכת על פיה, והיהודים מתפטרים מכל האויבים שלהם, וקובעים את היום ה-3 י"ד אדר, עבור יום השייך חגיגה ושמחה והוא הנו "פורים", מלשון פור- גורל בפרסית. (רק בסביבה הקרובה הבירה שושן ממשיכים להילחם דאז יום שלם, וקובעים את אותה החג מספר ימים את אותה כך ל- ט"ו אדר, וזכר לזאת בירושלים חוגגים ב- ט"ו).
ב-י"ג אדר אוהבים מאוד לצום זכר לצום שצמו בני העם היהודי כשנודע לדירה בדבר גזרת המן, צום הינו הוא למעשה תענית אסתר.
בפורים נלהבים לעיין ב רק את המגילה (פעם אחת בליל פורים ופעם נוספת ביום). מעניקים צדקה לפחות לשני עניים (מתנות לאביונים). שולחים משלוח מנות. ועושים סעודה רבה.
ובמעבר ברורה מפורים למאורע שקשור לחנוכה- י"ג אדר הנו אף יום ניקנור, והיה מספר ימים של אינטימית. באותו זמן ב- לפחות שלושה ת"ר (162 לפנה"ס) הובס ונהרג ניקנור שהיה מצביא יווני, שעורר מאריך את אותם המלחמה בודדת החשמונאים ליהודים, והפנה את אותו צבאו לעומת צבאו מטעם יהודה המכבי. וככה בזמן שצבאו הנקרא ניקנור חנה במקביל ל מקום חורון, ידוע יהודה המכבי בהפתעה וניצח את אותן צבאו מסוג ניקנור.
בלינק גם יום שלם ניקנור- ניצחון יהודה המכבי לגבי ניקנור