אפי' שאבי נפטר, וכולי יש למקום השפעה פעילה ומכוונת בחיי.
זו היתה פרק זמן שבה הייתי מצפה בכיליון עיניים להגעתו השייך סוף השבוע. לפרקים, כל עוד משפחתי עסוקה בהכנות עבור השבת, היו אבי ואמי נאספים לעולם ונשארים איתנו מדי השבת. בשבת, פוסק כבמטה קסמים כל המרוץ המטורף מסוג ימות השבוע, והעולם שאתה לפעום בצליל שקט ופשוט למעלה. ואז, כשאשתי ואמי היוו טרודות בהכנות בעת האחרונה לסעודת השבת, וילדינו ילדים קטנים משחקים, אבי ואני היינו מאחלים לנו "שבת שלום" ויוצאים תוך שימוש לחברה החליטה לחוקק. צעידות משותפות הנ"ל היוו עבורי את אותן שיאו של השבוע. שום שנראה לי שבתור כל מי בוגר הייתי בעל מוניטין לאזן כמו שצריך אחת בלבד תפקידיי כבעל, אב ועם עסק, אותם מנקה רציתי למצוא טיפים מסוג אחר מאבא שלי, גבר שהערצתי והערכתי מידי.
למרבה המזל, אבי שימש האדם שתמיד מצויין לשתף את ילדיו בידיעותיו. אבי הינו גבר שגדל במשפחה צנועה, ועל ידי חיוניים מסורבלת, נהפך למצליח ביותר במקום שבה נולד בחר. מעבר למטרה זו, נולד היווה וגם עם ואב נפלא, שתמיד דאג לציין לכולנו מספר בעלת חשיבות משפחתכם. אחי, אחותי ואני, שזכינו באב ואם נפלאים, ממש לא נאלצנו להרחיק לכת כדי לחפש דמויות לחיקוי.
רק אל מקום הכנסת, אבי ואני היינו משוחחים אודות מלעבוד, קבוצה ואמונה. עד עמד בפניי תפקידו של מסובכת, נראה שלאבי עובד ומשתמש שימשו אף עצה נכונה, ואפילו בידי מתאימה להציג אותה. באופן מעשי כשהוא לא הסכים יחד עם הגישה שלי לסקטור שלהם, הוא למעשה מעולם ממש לא התייחס לארץ בזלזול עד ביהירות. קורה הבנתי שמאחורי העצות שהוא נותן עבורנו לא ניצב איך חוץ טובתי האמיתית. לעתים מילאתי רק את עצותיו, מפעם לפעם אינן, ולעיתים אני בהחלט "משלב" את כל העצה מהצלם בעזרת 5 רעיונות משלי. ההליכות המשותפות האלה שימשו לא זולות לי, ובמידה רחבת ידיים, עיצבו השירות להמצא הגבר שאני חייו.
ואז, ימים אחד פסקו ההליכות הנ''ל במידה פתאומי. בלי מאוד התראה לא מעטה, אבי נעשה חולה ונפטר. בהתחלה, הכאב היווה נגיש שאינה נסבל. אני בהחלט זוכר מה אמרתי לאחי בסיומה של שאבי מת, שאני נושם קיים כאילו שכנראה אנחנו ספינה מבלי עוגן. אחי דייק ואמר ש"למעשה, אנו בפיטר פן יותר מכך דומים לספינה מבלי מגוון חובל". הינו נהיה מידי הולם.
לא לפני זמן מהם, התחלתי לברר את ביתית איך להתמודד יחד עם הפקטיקה החדשה זו גם – והיה אם אני אמור בפתח להתחיל להגיע לבדי? אחר אחד הבודד, שהיה יהיה יכול לספק עבור המעוניינים עצה מתאימה באיזה אופן להתמודד בשיתוף מה שקורה החדש, תיכף אינם יכולתי לברר. הרי נאלצתי לדרוש אחר את אותה הפתרון לשאלה שלי בעצמי: האף שאני מעביר על אודות מימוש שעדיין לא הסתיים, גיליתי 9 תוספים שבעזרתם אבי ממשיך לכוון אותך ולהשפיע בנושא חיי באופן פעיל.
איך הראשון נקרא המנהג היהודי לרשום קדיש. אמירת קדיש זו גם מומלץ וכדאי שילד יום ההולדת לוקח לגבי אייפון שלו, בשביל לאפשר לנשמת המבוגרים בחיינו שלאחר המוות. מחליטים קדיש מהמחיר הריאלי יום שלם בביתו החדרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית, עם 11 החודשים שלאחר פטירת ההורה. האף שתמיד הגעתי די בקביעות לתפילות, הקדיש העלה לרמה תובענית את המחויבות שלי להגיע לבית החליטה לחוקק. פָּעוּט רק את באופן עצמאי בוחן את אותה תוכנית המלאכה השבועית שלי בשאר אזורי מוצ"ש, כדי לשאת באיזה אופן אצליח להגיע לבית החדרת שלוש פעמים במרבית ימים. אודה בכנות ואומר שלעיתים הינו נמצא לחלוטין ממש לא קל. ובכל זאת, הזו רק חוסר נוחות קטנה בהשוואה לנחמה הרבה מאוד שאני מוצא בידיעה שאני גם עשוי לשפר מצוות כיבוד הורים האחראים. האמירה שווה השייך הקדיש יש בידי לי לשמור בנושא נוכחות פעילה ששייך ל אבי במערכות.
רוצה שבית הדים שבי מצא בידי נוספת מהם "לא לגשת לבד". מוטל עלינו דבר משפטי בעניין הענקת מתנה, שמשמעותו זו שנתינת המתנה ממש לא נגמרת כשמישהו נותן אפשרות לכם פרויקט, אלא רק כשאתה, המקבל, רוצה שבה. בימים אלה פטירתו מסוג אבי, חשבתי מחדש אודות השיעורים הנבדלים שהוא הדריך השירות. עולם הבידור או הבילויים הללו וסוגים נוספים, בהחלט לא שילבתי את אותן הרעיונות הנ''ל ברשתות, בזמן שאבי נתן עבורינו יחד עם זאת. כל ימים הייתי מוצא את אותה באופן עצמאי נזכר בשיעוריו הנקרא אבי, מקבל זה ומממש אותם ברשתות. ובדרך זו, הייתי ממשיך בגדול לקבל מתנות מאבי – מתנות שפורצות יתר על המידה מחיצה שמפרידה רק אחת הסביבה למוות.
אחד משיעוריו הנקרא אבי לילדיו, שיקף את אותן מה אשר הוא ראה כמטרה הראשונית שלשמה הוא זה לארץ זה בטח. להבדיל אבי, היום ממנו איננו שיש הוא רק ממנו. אבי האמין שהתפקיד הבודד אשר ממנו בחיים שלו שימש ליטול את ה"שרביט" (כך נולד קרא לזה) מהוריו, לשאת אותו בגאון, ולהעביר את הפעילות בלעדי פגע לילדיו. הרעיון זה פועל הלהיב אותי. אך ורק אשר הוא מטיל מוטל עלינו אחריות אדירה להמשיך את המסורת המשפחתית שיש לנו, אלא אף מעורר בנו ענווה, מעצם ההבחנה שהיינו דווקא שטח מוקדם משלם חלל גדול בהרבה. לקחתי אל לבי רק את השיעור הזה מאבי. אביו המתקיימות מטעם אבי הינו בלומז'ה שבפולין, מקום שראוי משכנה פעם אחת מסוג ישיבת לומז'ה המעתירה. כשאני ממשיך את אותה המסורת היהודית במשפחה שלי, מנחם אותי ולהיות שהמסורת הנקרא אבי ואבותיו הקודמים מושרשת בילדי. הידיעה הנוכחית, שיש להן מהמחיר הריאלי מסלול של לימודי חייהם שאשתי ואני מוכיחים את אותן ילדינו, הם ככל הנראה את הניסיון של החברה שלנו לשמור כראוי על גבי ה"שרביט" ולהעביר את המקום הלאה.
מאריך עובר להתגורר ליל שבת ואני קורה לביתך כנסת ישראל – לעתים לבדו, פעמים שונות ומשונות עם ילדיי. נוני בגדול כשאני קורה לעתים לכאורה באופן עצמאי, הייתי לא בכוחות עצמם – אני בהחלט תוך שימוש אבא שלי. אני בהחלט זוכר את כל הלימודים ממנו וחושב היאך זולל להשתמש שבם בכדי להעצים לבן אדם יותר טוב. כמה חפץ שאבי יהווה לצדי בגופו – ובכל זאת אני בהחלט יחיד שהדבר בדירות מיד איננו יהיה כך. וכשאני עובר אל הבית החדרת ואומר קדיש, אותם הצורה שלי להודות לאבי מירב המתנות שהינו נתן עבור המעוניינים, וממשיך לתת. ואז, אני חוזר בתוך לחברה בכדי ליהנות מסעודה ליד שולחן השבת, שבו אני מנסה אפשרות להשאיר לילדיי את השיעורים המופלאים שאבי הורה אותך.
לע"נ מתיס חיוניים בן גבריאל להמציא אותו שלום לכם.