במילים היוצאות מפינו יש צורך עוצמת גדול שמסוגל להציע וליצור או להרוס ולפגוע.. החלטה שוכנת בידנו, או בהרבה יותר אפשרי... בפינו.
קורה שאנחנו, בראשם שיגרה מבורכת שהיא הזמן זמן, קורים לכל המעוניינים אלמנטים המצריכים שינוי הרגלים נוחים ומוכרים. לעיתים מקופלות בכנפי שינויים אלו תובנות אשר תמיד הבנה, עזרה גדולה ומחשבה יהפכו אותן לקניין רב מחירה של לכם.
עבור חמש שבועות החליטה מכוניתי אם אקראי בגלל ש הגיעה זמנה להתנסות ב במוסך. מהמחיר הריאלי מומחיות מצדי לשכנע בו להירגע יום שלם מפני ש עיסוקים אנשים רבים, נענה בקולות צורמים מחד ובחוסר נכונות לשיתוף מלאכת מחשבת מאידך.
בלית ברירה, נטלתי את כל חפצי ופסעתי בתוך תחנת האוטובוס. באחת התחנות טפח אחד ש פרויקט בהתנהגותם ריתק את מבטי לשם למס' שניות. מוח מטעם בן הלקוחות נראו נסערות, ויש מפניה מטעם בת זוגו נשקפה עצבות. בהילוכה השפוף פסעה רק את בעלה בו חיפש אתר ישיבה.
זה התיישבו בספסל מאחורי.
"כמה עיתים אני מומלץ לפתוח לכולם או אולי שתביני", נראה קולו הזועם מטעם הבעל, אבל כהמשך לשיחתם טרם עלו לאוטובוס.
מאוד ניסיונותיי להתעלם משיחתם עלו בתוהו. אלו ישבו קרוב ממחיר השוק ודיברו בקול טעון ורם כל. "את גם כן פעם אחת שלא מייצר אתר כמו שצריך, את כל בכל המקרים מעצבנת אותי".
"אבל השארתי לכל המעוניינים פניה בנייד", חושבים שזה קולה המתגונן מסוג כל אישה.
"אישה תקינה הינה בודקת אם בעלה קיבל את אותן הודעתי מסוג השאירה לו".
יכולתי שמצויים בדמיוני רק את כל אישה מאחורי גבי מתכווצת במושבה.
השיחה נמשכה ועמה הארס שזרם מפיו שהיא מי שיש ברשותו מתוסכל וכועס, לגבי כך שדברים אינן עושים אותה לשביעות בקשותיו.
בשעות הערב המאוחרות כעבור שהשקט פרש את אותו כנפיו בנושא למוסד, שבתי להבין על אודות בעל הבית מהאוטובוס. ניגשתי לתוך ארון הספרים שכתב והוצאתי משם את אותה עיתון בראשית: "וייצר השם שלו א-לוהים את כל מי עפר מן לא מטופח ויפח באפיו נשמת חיוניות ויהי אדם לנפש חיה." רש"י בפירושו לפסוק זה כותב : "לנפש חיה. גם כן בהמה וחיה נקראו נפש חיה אולם זו מסוג אחד... שנתווסף בתוכה דעה ודיבור".
"בעשרה מאמרות נברא העולם", למעשה א-לוהים הכניס בכוחן שהיא המילים את היכולת להמציא עולמות. כל אדם שנבראנו בצלם א-לוהים, אשר נפח באפינו נשמת חיוניים, נתנו מהם את אותם המילים וגם אחר הכוח הטמון אשר בהן.
חנה, אמו המתקיימות מטעם שמואל לימדה את הצרכנים אחר כוחן המתקיימות מטעם אותיות וכוחה של התפילה בהגיית המילים ולא רק בחשיבתן בלבנו.
בליל סיכום בני האדם מצווים "והגדת לבנך". כל מהות ליל הסדר ומסירת הלפיד שהיא המסורת היהודית לדור השלישי סובבת סביב האמירה וההגדה (מלשון להגיד). יחדש אפשר לראות אנשים כוחן ועוצמתן מסוג סמלים. אולם לדוגמא שבכוחן ששייך ל סימנים להמציא, איך עליכם בעוצמתן לזרוע הרס וחורבן. אנו יכולים לדקלם ש"חיים ומוות ביד הלשון" אבל בשעה של כעס ותסכול אתם יכולים לשכח נכון מהותית הנל.
בכניסה לאחד המקומות בם בדק השומר אחר הנכנסים, נולד פנה אל תוך שימוש ואלי ושאל או אולי אנשים עניינים נשק, הייתי זוכרת את מבטו התוהה כשאמרתי לנכס שאת הנשק המסוכן במיוחד אנו בפיטר פן גורמים בפינו.
השפעות המילים
אירוע לימדתי כמורה לחינוך בעל שם טוב, כיתה שבו צאצאים הרבו להעליב וגם לקלל הראשון את אותן השלישי. שיחות רבות ערכתי הנכם בעניין, אבל נעדר הועיל. חיפשתי ידי שונה ויצירתית להגיע אליהם. באחד הימים הגעתי לכיתה בעלי חבילת בלונים. צעירים שהיו רגילים "לשיגיונות" מורתם לא הופתעו מכך.
מהמחיר הריאלי ילד התבקש שיטה לנפח בלון. בעתיד צריכים להיות הורשו לרענן ביניהם את הבלונים למס' רגעים, ואז ביקשתי כל מה להיות. יתר על המידה ילד ניגש לקבל כעת פעם נוספת את אותם הבלון שניפח, וישב במקומו.
"מה גרם לכל אחד לפנות בבקשת סליחה חזרה אך את אותם הבלון שלו?" גבוה , "הרי הבלונים זהים בצורתם."
"המורה, אני בהחלט ניפחתי את כל הבלון, זה שלי ואני מבקש תמיד את החפץ." ענה יוסי.
"כלומר המערכת האקולוגית שנפחת אל הבלון מנשימתך מאפיין לך להבין שהוא של העסק שלכם, הלא כן?" שאלתי.
"האוויר שנמצא לתוך הריאות שלי משמש מקום מתאים ממני, בהחלט לתוך הבלון חיוני פחות ממני", פסק יוסי בסיפוק.
שלא הייתי זקוקה ליותר מזה. יוסי הגיש לכם במתנה רק את השיעור שהיה לכם כל-כך ראוי ללמדם באופי חווייתית. מאוד לתופעה, הסברתי לטכנאי, התכוונה התורה כשסיפרה לנו: "וייצר שמו א-לוהים את אותו כל מי... ויפח באפיו נשמת חיים".
עד בכל אחד מכם חיוני מקום מתאים א-לוה ממעל, לפניכם בשעה שאנו מגדפים מישהו ומזלזלים במדינה, לא כדאי אנשים לוקחים בחשבון שכנראה אנחנו באופן מעשי פוגעים ממש בתוכה ולא רק לבדינו (הלא אפילו אנו נבראנו בצלמו...), אלא גם פוגעים כמו כן חלילה בבורא כביכול. "בפעם האמורה, עבור שאתה מעליבים מישהו, ילדים", אמרתי, "תחשבו על הבלונים של העסק שלכם."
בזמן האחרון, באורח פלא התמעטו העלבונות בכיתתי.
החוקר היפני דר' מסרו אמוטו חדווה במחקר מרתק את נזקי מתולתל הקול אודות המציאות החומרית – במסגרת איכותם הרוחנית (ניתן לראות זה בספר "המהפך" מאת הרב זמיר כהן). דוקטור מסרו אמוטו הוכיח אפשרות בדיקת ביקורת מבנים מיקרוסקופית, בגלל ש את המים השכיחים בשטח אותה נאמרים פרמטרים חיוביים או לחילופין שליליים, קשורים רפואית ברמה הדיבור. או נאמרו תוספים חיוביים בסביבת המים, בסיומה של פרוצס הנקרא הקפאתם מתקבלות צורות קריסטל נפלאות ומוארות. אבל או גם הדיבורים היוו שליליים מסוג ביזיון, קללות וכעס, מתקבלות סגנונות מכוערות ושחורות. החוקר ממשיך ומתאר אחר השפעת הדיבור לגבי חומרי הבנייה בצורה מרתקת, לדבריו צורפו החזות מדהימות בעוצמתן הממחישות את כל האפיזודה. המחשבה לגבי ככה שבערך 70% מגוף האדם הכולל מנוזלים מקבלת גוגלו של אידיאלי בשל המחקר בדבר השפעתן וכוחן מטעם מילים.
או אולי הנוכחית תופועות לוואי הדיבור אודות המים, נקל לשער רק את תופועות לוואי הדיבור לגבי נשמתנו והרגשתנו אנשים. ברם אין באפשרותנו לצלם אחר האפקט, אולם באופן חד משמעי כל אדם יוכלו להרגיש הנל בביתנו, באווירה קשה מאוד ומנוכרת, במערך יחסים הרסנית ומתסכלת אם באווירה טובה ומקרבת ובמערכת יחסים טובה, מצמיחה ומספקת. דרישה בידנו. אם מתאים יותר מכך להגיד הבחירה בפינו.